עמדתי מול החנות הישנה, שהייתה סגורה כעת, כשתלתליי הרטובים נופלים על פניי וכל גופי מתרטב מהגשם הרב שירד בשעות האלו של הלילה. הייתי עקשן, לא התכוונתי לוותר על העבודה הזאת, זאת הייתה העבודה היחידה שיכולתי להתקבל אליה במקום שגרתי בו. חיבקתי את עצמי בנסיון כושל להתחמם, כשהגשם ממשיך לטפטף על גופי ואני נרטב עד לשד עצמותיי. לא היה מכסה להיות בו כרגע, אז כל מה שנותר לי זה להתיישב על המדרכה שבצד החנות ולחכות שהבוקר יעלה.
כשקמתי בבוקר, כל גבי היה תפוס מהשינה הלא נוחה וכל בגדיי היו עדיין רטובים מהגשם. עכשיו הגשם כבר הפסיק, רק הרוח נשמעה והעיפה אחריה את כל מה שיכלה. היה לי מזל שלא ירד בלילה שלג, חשבתי. הסתכלתי אל השמיים. היה קשה לדעת בימים כאלו מה השעה, כי השמש לא זרחה, אבל בכל זאת הצלחתי- האור הקטן של השמש שהיה מאחורי העננים הסגיר את השעה- חמש וחצי לפנות בוקר. בעוד חצי שעה החנות תפתח, ושוב אבקש מהמנהל העקשני, כמעט כמוני, לקבל אותי לכאן. התרוממתי באיטיות, כמעט נופל כשהרגשתי את השרירים התפוסים שלי. ״לעזאזל״ מלמלתי בשקט כשנפלתי על הרצפה אחרי הצעד הראשון שעשיתי. ניסיתי לקום שוב, מחליק בפעם השניה. ואז השלישית, רביעית, חמישית, ושישית. התייאשתי, מתיישב בחזרה והזזתי את שיערי מפניי, מביט מהזכוכית על פניי. עיניי הירוקות הפכו לכהות יותר, כל שיערי היה רטוב ומבולגן על ראשי ופניי היו אדומות. ניראתי רע, לא משהו ששונה מהצב הרגיל שלי. ״אתה שוב כאן?״ סובבתי את ראשי, מביט אליו. ״שוב נשארת כאן כל הלילה? אתה-״ הוא נאנח, מניח את הדברים שלו על הרצפה ומוציא את המפתח מכיסו ״התקבלת״ מלמל בתבוסה, וקריאת ניצחון נפלטה מפי. הוא הביט בי במבט כועס, ואני השתתקתי כמעט מיד. ״תכנס פנימה, אתה יודע איפה השירותים והאמבטיה. אביא לך בגדים חמים, שלא תחלה״ הנהנתי במהירות, מחבק אותו ורץ אל האמבטיה בשמחה.
״התקבלתי!״ לחשתי לעצמי בהתלהבות, מביט על עצמי בחיוך וצוחק כשראיתי את ההשתקפות שלי גם מחייכת ״זהו, מעכשיו אני הולך להשקיע את כל כולי! אני צריך את הכסף!״ דפיקה נשמעה על הדלת וקפצתי, ממהר לפתוח אותה. ילד ברונטי, נעמד מולי, עם בגדים בידיו ״אתה הארי, נכון?״ שאל, בוחן אותי במבטו ״קח, אבא שלי ביקש ממני להביא לך את זה״ אמר, מושיט לי את הבגדים ״תודה״ מלמלתי בשקט, לוקח ממנו את הבגדים. ״תבוא אחר כך לחנות, אבא שלי ביקש ממני להסביר לך מה צריך לעשות כאן״ הנהנתי ״אוקיי אז...״ הוא מלמל, חיוך עולה על פניו והוא נוסף לי בידו ״ביי״ אמרנו שנינו, וסגרתי את הדלת כשחיוך מטופש עולה על פניי.
YOU ARE READING
The bakery// L.S
Romance״אני חושב עלייך על הזמן, הארי״ לחש לי עם עיניים נוצצות, כשהחיוך היפייפה שלו מהפנט אותי ״אתה גם חושב עליי?״ הנהנתי, ממשיך לטבוע בעיניו הכחולות ״כל הזמן״
