אחרי הלילה חרא שהיה היום, הנה עוד פרק, בתקווה שאצליח לעודד אתכם קצת. תשמרו על עצמכם :)💙
אה, ואם יעודד אתכם עוד קצת, אני עובדת על ספר חדש, שיעלה ברגע שאסיים לכתוב אותו (אבל יכול להיות שייקח קצת זמן, אין לי זמן לכתוב :/) 3>
__________________
-נקודת מבט לואי-
כאב לי להעיר את הארי, הוא היה נראה כמו מלאך כשישן. הבנים שכנעו אותי ללכת אל הים, ואני הייתי כבר מאורגן, כשהארי עדיין ישן.
״היי, האז״ לחשתי, מנער אותו בעדינות ״צריך לקום, הולכים לים עם הבנים״
הוא מלמל משהו לא מובן בתגובה, והתהפך אל הצד השני, עם הגב אליי. ציחקקתי, קם מהמיטה אל הצד השני ומתיישב על הרצפה מולו. נישקתי את שפתיו בעדינות, מנער אותו עוד קצת.
הוא פתח את עיניו באיטיות, משפשף אותן. חייכתי, ״בוקר טוב, האז״ לחשתי בשקט, מנשק אותו שוב.
הוא הסמיק, כשחיוך קטן עולה על פניו ״בוקר טוב, לו״
אהבתי את קול הבוקר של הארי יותר מידי.
״צריך להתארגן, הבנים באים בעוד כמה דקות״ אמרתי, ״הולכים לים, אתה רוצה לבוא?״
פרצופו הפך למופתע, והוא שתק.
״היי, מה קרה?״ שאלתי בדאגה, ״אתה לא רוצה ללכת? אפשר להשאר פה אם אתה רוצה״
הוא הניד בראשו ״לא... פשוט-״ הוא העביר את ידו בשיערו, והתרומם לישיבה. לקחה לו עוד דקה שלמה לענות להמשיך את התשובה שלו ״לא משנה, אני אקום כדי להתארגן״
תפסתי בידו ״הארי, מה קורה? אתה יכול לדבר איתי על הכל. אתה יודע את זה, נכון?״
הוא עצם את עיניו בחוזקה ״אני יודע, לו״
״אז למה... למה אתה נראה כל כך חושש?״
הוא פתח את עיניו, והסתכל על כל מקום מחוץ מעליי. הנחתי את ידי מתחת לסנטרו, תופס את תשומת ליבו.
״מה קרה, הארי?״ קולי יצא תקיף מעט, והוא צעד צעד אחד אחורה. ״אני-״
הוא הניד בראשו, ואז השפיל אותו. ״הכל בסדר, לואי״ הוא מלמל, וקולו רעד ״אני אלך להתארגן״
״הארי-״
הדלת נטרקה.
__________
״מה נסגר עם שניכם?״ נייל שאל אותי בתקיפות, בוחן את הארי מרחוק ״שניכם מתוחים ואפילו לא מדברים אחד עם השני. פגעת בו שוב?״
ידיי התכווצו לאגרופים ״אני אפילו לא יודע מה עשיתי-״ מלמלתי בתסכול, ״הוא פשוט נראה כל כך מפוחד מזה שאנחנו הולכים לים, וכשניסיתי לשאול אותו מה קורה הוא לא הסכים להגיד מה קורה״
״יכול להיות שהוא עדיין לא מרגיש בנוח עם זאין וליאם?״ נייל שאל בסקרנות, ״אבל- לא.. זה לא הגיוני״
הנהנתי, מסכים איתו ״אם הוא לא היה מרגיש איתם בנוח, הוא כבר היה מתחמק מהם. חוץ מזה, הם הצילו אותו״
נייל חשב לרגע, ושוב הסתכל על הארי. העברתי את מבטי גם אליו. זאין וליאם דיברו עם הארי, והוא רק הניד בראשו לשלילה.
״אני אנסה לברר איתו מה קורה,״ נייל אמר לבסוף, מעביר את מבטו בחזרה אליי ״אתה תתרחק בנתיים, ורק כשנחזור הביתה תדבר איתו. אם אגלה מה קורה אני אגיד לך״
הנהנתי ״תודה, ניאל״
הוא צחק, חובט בכתפי ״תפסיק לקרוא לי ככה כבר״
צחקתי גם ״בחיים לא״
______
מצטערת שהפרק קצר וכושל, אני בלחץ מהאזעקות ובקושי ישנתי כל הלילה בגלל הטמבלים האלו. מקווה שכולכם בסדר. אני תמיד פה בשבילכם :)💙
YOU ARE READING
The bakery// L.S
Roman d'amour״אני חושב עלייך על הזמן, הארי״ לחש לי עם עיניים נוצצות, כשהחיוך היפייפה שלו מהפנט אותי ״אתה גם חושב עליי?״ הנהנתי, ממשיך לטבוע בעיניו הכחולות ״כל הזמן״
