נ.מ אנג'ל
הוא הסתכל עליי במבט מוזר כזה... שלא הצלחתי להבין.
עד שהוא פצח את פיו ואמר '' אני יודע שאת מבולבלת אז אני אציג את עצמי...'' הוא שתק לכמה שניות והמשיך ''אני ג'יימס אלמליאח'' הוא אמר ואני הבטתי בו במבט מבועת ''א...אתה הבן של א...בי אלמליאח?'' שאלתי בלחץ והוא הנהנן ופחד השתלט על כל גופי... הבן של אבי אלמליאח נמצא פה מולי! המאפיונר והפושע הכי גדול בשתיי הממלכות!... הוא לא אמר כלום והתקרב אליי יותר ממה שהיה קודם... הוא התחיל לנשק את צווארי ודיבר תוך כדיי ''כשהיית צעירה יותר אביך ואבי עשו עסקה. אבי יחסל את מי שרצח את אימך וכשימלאו לך 19 את תינשאי לי. כמובן שאביך לא יכל לתת לזה לקרות והוא הבין איזה טעות הוא עשה אבל כבר היה מאוחר מדיי... כמובן שכשגיליתי את ההסכם סירבתי אבל זה היה לפניי שחקרתי עלייך ועקבתי אחרייך, לא תיארתי לעצמי שתהיי כזאת יפייפיה ותמימה'' הסמקתי ממילותיו "אוו החתלתולה שלי מסמיקה" הוא חייך בינו לבין עצמו ככל הנראה...הוא עזב את צווארי ועבר לקוו הלסת שלי. הוא התקרב לאט לאט לשפתיי ואני מיהרתי להזיז את הראשי. הוא ציקצק בלשונו ותפס את סנטרי. הוא כיוון את ראשי למולו ונתן לי נשיקה עדינה אך בו זמנית גם קשוחה... היה בה הכל, שנאה, אהבה והכל יצר מערבולת. הרגשתי את ליבי מאיץ ואת חזי עולה ויורד. עוד קצת דופק והוא יוכל לשמוע את פעימות ליבי. הוא חייך לתוך הנשיקה ונשך את שפתיי. השתנקתי והוא ניצל את ההזדמנות והכניס את לשונו לפי. הנשיקה הייתה מדהימה בחיים לא הרגשתי כך עם דיימון...
מה זה אומר?!
הרגשתי מבולבלת כל כך...
''בקיצור אנחנו מתחתנים חודש הבא... יש לך כל מה שאת צריכה בארון ואם את צריכה משהו, תפני לשומר בחוץ והוא יקח אותך אליי בסדר חתלתולה?'' הוא הביט בי מחכה לתשובתי החיובית. אבל משהו אחד הפריע לי ''רגע... '' לחשתי כשהוא התכוון לצאת מהדת והביט אליי ''אם אביך עזר לאבי למצוא את הרוצח של אימי... איך זה שהוא עוד חיי?'' שאלתי חוששת במקצת "למה את מתכוונת חתלתולה שלי?" הוא שאל ואני הבהרתי את דבריי "תמיד סיפרו לי שאביך הוא זה שרצח את אימי ו.. אהה..." היססת במעט והוא כבר הבין "אבי לא רצח את אימך יקירתי, לרוצח של אימך קראו... מיכאל בנג'מין" הו יצא במהירות מהחדר לאחר שהפיל את הפצצה. אבא של דיימון?! אני לא מבינה, מה כבר יכול להיות לו נגד אימי? פרצתי בבכי והזדחלתי מתחת לפוך. נרדמת כששביליי דמעות מוטבעים על לחיי...
נ.מ ג'יימס
הפלתי את הפצצה ומיהרתי לצאת מהחדר, נותן לה את הספייס שהיא צריכה...
"נוו? איך היא?" שאל אבי כשבדיוק נכנסתי למשרדי בעוד הוא יושב על אחד הכורסאות בחדר.
"השארתי אותה לעקל..." הבטתי בו והוא הינהן ואמר "אני חייב ללכת אני טס לחודש לרוסיה, הרוסים האלה לא יודעים מנוח... בהצלחה בן" הוא יצא מהחדר ויוצא מהאחוזה.
כעבור שעה וחצי
כל הזמן הזה עברתי על מסמכים, חוזים, הסכמים וחובות...
הייתי עייף כל כך...
עליתי לחדרה של הנסיכה הקטנה שלי ונכנסתי. היא לא הייתה בחדר. הרגשתי את דמי רותח.
היא ברחה! ואז הבחנתי בפיסת שיער מבצבצת מבעד לפוך. הרמתי את הפוך בעדינות ושם היא הייתה, ישנה, שלווה כל כך... אני יכול להבין אותה זה לא פשוט. אנחנו אפילו לא מכירים טוב לפחות היא לא מכירה אותי, אני עקבתי אחריה מאז שנודע לי על הנשיקה שהייתה לה עם הנסיך הזה... דיימון, איזה מין שם זה?
הורדתי את בגדיי, נשאר בבוקסר.
נכנסתי למיטה ועטפתי אותה בזרועותיי, סופסוף היא שלי...
אז...
הדברים מתחילים להתבהר???
איך יצא הפרק?
שבת שלום אהובות שלי!❤🧡💛💚💙💜
YOU ARE READING
הנסיכה שלי-הושלם
Hành động*הקריאה על אחריותכם בלבד* מה קורה כאשר נכפה על נסיכה מכובדת להינשא לטובת שלום עם נסיך המדינה השכנה? ומה קורה כאשר היא פוגשת את בנו של מי שרצח את אמא שלה? או שאולי זה לא הוא ואלו רק מעשיות? בואו תצטרפו את אנג'ל, ג'יימס ודיימון, בסיפור אהבה טרגי ולא א...
