מוקדש לקוראת החדשה וכבר גורמת לי להיות גאה בסיפור שלי @ Storiesbyme401 תודה רבה! תמשיכו לקרוא ולדרג ואולי השם שלכם יהיה פה!❤
נ.מ ג'יימס
נכנסנו לחדר המלוכה ואנג'ל עלתה לחדר שלה ביחד עם דיימון, מה שלא מצא חן בעייני כל כך...
ואחריי עשר דקות הוא חזר לבד. מה שהיה חשוד, הסתכלתי סביבי וראיתי את שלושת השומרים שהיו בכניסה מכוונים נשקים עליי ועל השומרים שלי. הם התחילו לירות ואני נורתי בברך ובגב. המשכי לרוץ והרגשתי את כוחי עוזב אותי, נפלתי על הרצפה ואז הכל נהיה חשוך...
נ.מ אנג'ל
קמתי כששמעתי קולות יריות והתעוררתי על החיים שלי, אני בוכה פה ויכול להיות שג'יימס עכשיו בסכנה... לקחתי מספריים שהיו על שולחן העבודה שלי וגזרתי את הסדין שלי, קשרתי אותו ואת הקצה קשרתי למרפסת, קפצתי למטה והידקתי את אחיזתי בחבל שעשוי מסדין. ירדתי למטה למרפסת שבחדרו של אבי ורצתי לחדר הכס. שם ישב דיימון על הכס של אבי ושומרים הקיפו אותו, מחזיקים את אבי, טוני, דיאנה, שהיו ערים וניסו להשתחרר וטומי ואמילי שנראו מורדמים. "מה קורה פה!?" שאלתי בצעקה, "זה לא ברור?" דיימון שאל, "זה אמור להיות?" התחכמתי איתו "ההתחכמות הזאת תעלה לך ביוקר, דארלינג. אבל לא עכשיו, מה שקורה פה זה שאני המלך החדש של הממלכה הזאת. משפחתך ומשפחתי כבר מחוץ לסיפור ויגורשו מהממלכה שלנו בהקדם האפשרי" הוא אמר וחייך חיוך שעורר בי בחילה "ובעניין אהובך החדש? טוב הוא יחיה בצינוק על רצח אבי" "אל תשקר לי דיימון, אני יודעת הכל! מה אבא שלך עשה לאימי, זה הגיע לאביך ולך לא מגיע לחיות" הסתכלתי על אבי ודיאנה שהיו פעוריי פה. "איך פאקינג גילית את זה?" נרתעתי במעט פשר הצעקה אך מהר מאוד חזרתי לעצמי, והעברתי את מבטי אליו "תפסו אותה!" שמעתי את הדלת נפתחת ושניי שומרים תפסו בידיי, "אתה לא תצא מזה בלי עונש" הזהרתי אותו "גם את לא, יקירה" הוא גיחך...
מטפחת הוצמדה לפי ונרדמתי...
התעוררתי במיטה, בחדר שהיה שלי ושל דיימון וניסיתי לקום "אל תנסי, בייב זה רק יכאב" שמעתי את דיימון אומר ולא הצלחתי לראות אותו, הוא הופיע מחזיק במין שלט ואז הסתכלתי על גופי. הייתי לבושה בהלבשה תחתונה כמעט שקופה ומין רצועות ברזל שהקיפו את ביטני, ידיי ורגליי... ניסיתי לזוז וזרם חשמלי שהגיע מהרצועות הימם אותי, "אמרתי לך" הוא אמר והתקרב למיטה, ניסיתי לזוז והוא לחץ על הכפתור היחיד שהיה על השלט שהוא החזיק והזרם חדר לעורי שוב. הוצאתי ציוץ כאב והוא חייך והתיישב על המיטה על ידי "שקט יקירה, אם תמשיכי כך זה יכאב יותר ויותר" הוא אמר וליטף את ביטני "עוד מעט היורש שלי יהיה פה, ואנחנו נהיה יחד, רק אנחנו, לנצח" הוא חייך אליי "אתה לא תעז" לחשתי כשהבנתי את הרמז, אני אולי תמימה אבל לא עד כדיי כך "תאמיני לי, יקירתי, אני אעיז" הוא לחש לי חזרה והתחיל לנשק את ביטני החשופה "דיימון ב...בבקשה ממך" הדמעות החילו להופיע על פניי. הוא שם לב אליהן וניגב אותן באגודלו "אל תדאגי יקירה, בקרוב מאוד את תהיי גם בלי אלה" הוא גיחך וליטף את החזייה שלי, הרגשתי את הגוש בגרוני הולך וגדל ואת הדמעות חונקות אותי... "איפה ג'יימס?!" צעקתי והזרם החשמלי הורגש שוב על עורי והוא אמר "אז ככה קוראים למזדיין הזה? בסדר, אני משחרר אותך ונלך להיפרד מהמשפחות היקרות שלנו, את לא עושה בעיות וכשנחזור אני אסביר לך איך הדברים יתנהלו מעכשיו כי את לא תורשי לעשות פה מה שתירצי! בסדר מתוקה?" הוא ליטף את פניי ואני הינהנתי. אני חייבת לברוח מהמשוגע הזה! "דייימון?" שאלתי והוא הפסיק לשחרר את הרצועת ברזל שעל רגלי והפנה את מבטו אליי "כן יפייפיה?" "מה אתה מתכוון לעשות איתי? למה אתה לא מגרש גם אותי? למה אתה לא משחרר אותי?" שאלתי בלחץ "כמה שאלות, יקירתי... אני אסביר לך הכל אחר כך, אבל עכשיו ניפרד מהמשפחות שלנו. ולתמיד" הוא סיים לשחרר אותי והניח על ידי שמלה קצרה ומוזרה. הוא יצא מהחדר והתלבשתי. הייתי נראת כמו... זונה! השמלה הגיעה לי עד אמצע הירך בלחץ וכמעט חשפה את שדיי,בגב השמלה היה מחשוף ענק והיא הייתה בצבע אדום כהה, טוב לעזוב את השמלה אני חייבת לעשות משהו! ניסיתי לפתוח את דלת המרפסת אבל היא הייתה נעולה "אל תנסי, לאב היא נעולה" דיימון פתח את הדלת והושיט את ידו שאחוז בה. לקחתי את ידו והוא תפס בי בחוזקה. ירדנו למטה ויצאנו לשער הארמון, כול היו שם, ולידם כרכרת אחסון קטנה שהכילה כמה שקיי אוכל ובגדים, בצד נחו כמה כריות ועליהן אמילי וטומי שכנראה עדיין ישנו עקב החומר או אלוהים יודע מה דיימון הזריק להם, "תיפרדי יפה נסיכה. בכל זאת, פעם אחרונה שתיראי אותם" דיימון לחש באוזני ונישק את לחיי. הדמעות החילו להיווצר בעייני ורצתי לחבק את כולם, הצעקות שהיו מחוץ לארמון כאבו באוזניי, אנשים מכל רחביי הממלכה באו בכדיי להפיל את דיימון אבל השומרים ירו בכל אחד שהעז להתקרב לשער המתכתי הגדול. "תהיי חזקה, ואל תפחדי ממנו!" לחש לי אבי והינהנתי, ניגשתי לחבק את טוני ואת דיאנה והם לחשו לי "אנחנו אוהבים אותך, תזכרי את זה" ניגבתי את דימעותיי והם נכנסו לכרכרה אבל לפניי שהספקתי לראות את הכרכרה יוצאת מהשער דיימון תפס במותניי והחזיר אותי לחדרי...
איך יצא? מקווה שטוב😁
אוהבת אתכן❤🧡💛💚💙💜
YOU ARE READING
הנסיכה שלי-הושלם
Action*הקריאה על אחריותכם בלבד* מה קורה כאשר נכפה על נסיכה מכובדת להינשא לטובת שלום עם נסיך המדינה השכנה? ומה קורה כאשר היא פוגשת את בנו של מי שרצח את אמא שלה? או שאולי זה לא הוא ואלו רק מעשיות? בואו תצטרפו את אנג'ל, ג'יימס ודיימון, בסיפור אהבה טרגי ולא א...
