יום בחיי הנסיך

452 10 0
                                    

נ.מ דיימון

התעוררתי בבוקר,
מת מעייפות אחריי הנשף אתמול...
התארגנתי, התקלחתי ואכלתי. בדקתי בשעון ולקח לי בערך חצי שעה... יש לי רבע שעה להגיע למשרדים, אני עולה לחדרי לוקח את המזוודה שלי, מחבק את אימי ומנשק את אמילי לשלום.
''אל תשכח שנוסעים הערב לנרניה!'' אני שומע את אימי צועקת לי ואת אמילי מוחאת כפיים. ''לא שוכח!'' אני צועק חזרה ותוך כדיי מתלבט איזו למבורגיני לבחור: כחול, לבן או אדום. אני בסוף הולך על האדומה ומתחיל לנסוע.

כעבור עשר דקות

אני מגיע למשרדים ונכנס. השומרים מזהים אותי מיד ופותחים עבורי את הדלתות ואני נכנס למשרדי.
אני מתחיל לעבור על המסמכים שמונחים אצלי על השולחן וחותם.
רק עוד 3
רק עוד 2
רק עוד 1
לחשתי לעצמי ברגע שסיימתי את הדף האחרון.
הדלתות נפתחו ובהן הופיעה לירז המזכירה שלי.

''בוקר, הוד מעלתך'' היא מנסה להוציא קול סקסי והתוצאה היא קול של חתול נחנק...

''בוקר טוב גם לך שירז, צריכה משהו?'' אני שואל אותה עצבני ומענר את רגליי. אני לא מבין, אתמול הנשיקה שלי ושל אנג'ל הייתה בכל החדשות! היא פאקינג לא מבינה את זה!?
''את האמת שכן'' היא מגרגרת ומתיישבת על שולחני. אני מרים גבה ואני בעצמי יותר מופתע ממנה... ממתי אני אומר לא לזיון? טוב מאז שהכרתי את אנג'ל, לפחות אחרי שנשכב.
הגוף של הבחורה הזאת, אמא! אני מת כבר להשכיב אותה. אבל המתוקה שלי עוד בתולה...
אני צריך שהיא תסמוך עליי ואז היא תיתן לי להשכיב אותה. אני עושה פרצוף עצבני בעוד לירז כבר מבינה ועפה ממשרדי.
אני בנתיים עושה שיחות טלפונים, גובה כספים ועובר על המיסים של התושבים. לא מופתע מזה שהרבה לא משלמים. כרגע יש לי מספיק כסף כדיי להאכיל את כל שתיי הממלכות למליון שנה! אבל עדין זה מרגיז.
אני יוצא מהמשרד ומביא לאחד השומרים שלי רשימה של אנשים שלא שילמו את המיסים החודש ולוחש לו ''תטפל בהם, אתה יודע מה לעשות'' וממשיך בשלי כאילו כלום לא קרה.
כעבור חמש שעות

השעה כבר חמש ואני מחכה ללימוזינה השחורה שבאה לאסוף אותי.
היא מגיעה ואני נכנס, חוטף חיבוק חונק מאמילי, המלאכית הזאת.
המזוודות בבגאז' ואימי נרדמה בעודי מת לישון בעוד אמילי לא מאפשרת לי כל כך...
כל הדרך היא חופרת לי על הילדים בגן שלה ועל איך שהיא מתגעגעת לטומי.
''אמילי תני לי לישון בחייאת!'' אני אומר ואמילי.
היא עושה את הפרצוף הזה שאני לא יכול לעמוד בפניו ואני מחייך בעדינות בעוד היא ממשיכה...
אני מגחך ומביט אל הנוף של הטירה שלנו מתרחקת מאחורינו.

מצטערת שהפרק ממש קצר אני פשוט חייבת ללכת לישון🙄
אני קמה מחר ממש מוקדם,פאקינג 5:45!
טוב תהנו אלופות שלי😘
לילה טוב😍😍😍
❤🧡💛💚💙💜❤🧡💛💚💙💜❤🧡💛💚💙💜❤🧡💛💚💙💜❤🧡💛💚💙💜❤🧡💛💚💙💜❤🧡💛💚💙💜❤🧡💛💚💙💜

הנסיכה שלי-הושלםWhere stories live. Discover now