I Want To Write You a Song {הושלם}

לתת לך את כל ליבי - 6

יום האהבה שמח לאנשים שחוגגים 3>

הארי מתעורר במצב מבולבל ומתחיל להיבהל עד שהוא מרגיש זוג שפתיים. הוא מחייך אל הנשיקה, חושב שהוא יכול להתרגל לקום כך.

לואי מתרחק ראשון ומתיישב ליד הארי על הספה, מושך אותו לחיקו. "הבאתי לך קצת מרק, האז. בבקשה תנסה לאכול קצת?" קולו עדין אך מתחנן.

הארי בולע את רוקו. הוא לא רצה להדאיג את החבר שלו, אבל הוא הרגיש כמו זבל מוחלט. "אני עדיין לא רעב."

לואי נאנח תחת נשימתו. הוא שותק לרגע, לא יודע מה לומר. כשהוא סוף סוף מדבר, קולו נשמע מובס. "בבקשה."

אין תשובה.

הוא מסובב את ראשו, "הארי?"

להפתעתו של לואי, החבר שלו כבר ישן לידו. "זה בסדר. זה בסדר, לאב," לואי לוחש. הוא יודע שהארי כנראה לא יכול לשמוע אותו, אבל הוא מרגיש שהוא צריך להגיד את זה בכל מקרה. "אני לא מאוכזב ממך ואני אוהב אותך. אני כל כך אוהב אותך." הוא מפסיק לדבר, כי קולו רועד.

לאחר מכן, לואי נכנס למטבח ואוכל לבדו את ארוחת הערב שלו. הוא שמח שאף אחד לא צופה כשדמעות זולגות על לחיו אל קערת המרק שלו.

--------------------

14 בנובמבר

במהלך ארוחת הבוקר, ליאם גורר שוב את לואי בזרועו למסדרון.

הארי אכל הבוקר, זה לא היה הבעיה. כשהוא לא זכר איך לומר את המילים "סלט פירות", זה מה שעורר דאגה בליאם.

הוא פונה במהירות כדי לסגור את הדלת מאחוריהם. "מה קורה לו, לואי?" קולו רעד.

"זה ממש לא המקום שלי לספר."

ליאם בוהה בחלל לרגע, ולואי יכול לראות כמעט את הגלגלים בראשו מסתובבים. ליאם מחוויר כשהוא מחבר שניים ושניים יחד. "זה המוח שלו," הוא לוחש, "לא?"

לואי לא עונה, וזה רק מאשר את מה שחברו כבר ידע. הוא מנסה לחשוב על משהו לומר, כל דבר כדי לשבור את השתיקה העגומה שמאיימת לחנוק אותם.

גם ליאם לא אומר כלום. במקום זאת, הוא מכניס את אגרופו דרך קיר הגבס.