מקום רחוק מכאן - 12

348 47 45
                                    


הארי חושב שהוא ער, הוא לא בטוח. הכל חשוך וקר, אבל הוא לא יכול לגרום לעצמו לרעוד. קולות ואנשים מדברים בקרבת מקום, אבל הוא לא מצליח להבין מה הם אומרים. הוא מנסה נואשות להבין אותם, לגרום לעצמו להתעורר ולראות עם מי הוא מדבר, אבל הוא לא יכול. הארי לכוד במוח שלו.

הוא מעולם לא הרגיש בודד.

הזמן עובר, הוא חושב. שעה? יום? דקה? מי יודע. הארי ממשיך להיסחף בין מצב מחוסר הכרה, מבלי להתעורר לחלוטין.

אבל הוא מתקרב כשהוא שומע אישה בוכה. הארי לא יכול לדעת מי זאת, אבל זה צליל מוכר שגורם למעיים שלו להתפתל בעצב. כל מה שהוא יודע הוא שהוא צריך להתעורר ולנחם אותה.

זה לוקח כל גרם של כוח בגופו ובנפשו החלשים, אך הארי מצליח להזיז את עפעפיו. לאט לאט הם נפתחים, אור לבן בוהק תוקף את עיניו.

אם כמה שהוא לא רוצה, הוא לא יכול לשלוט בזה כשהוא סוגר אותם שוב.

"הארי?"

הוא רוצה לענות, להתנצל על כל הלחץ שהוא גורם לכולם עם מחלתו, אבל לא ממש זוכר איך לגרום לשפתיים לזוז.

כולם בחדר מתחילים לדבר באותו זמן, וזה מכריע.

"הארי?"

"לאב?"

"הארי?"

"האז?"

"תתעורר, בייבי."

"בבקשה."

הארי יכול לשמוע את הייאוש בכל קולם, וזה גורם לו להרגיש כל כך אשם. הוא לא יודע למי שייכים קולות המסתורין האלה, אבל ליבו כואב בשבילם.

עוד זמן עובר, והארי שומע את הקולות שוב. הפעם, הוא מבין אותם בבירור ויודע בדיוק למי הם שייכים.

"זה לא הוגן לואי," לוחשת האישה.

"ששש ... אני יודע. בואי לפה אן."

הארי מרגיש שהוא קיבל אגרוף בבטן והוא לא יכול לקחת את זה.

הוא מתיישב במהירות. זה היה מהיר מדי וגל של סחרחורת מכה בו.

"אוי אלוהים, מותק. אתה בסדר!" אן נחנקת. היא הייתה עטופה בחיבוקו של לואי, דבריה עמומים בסוודרו.

האורות בוהקים. בהיר מדי.

"הארי?"

ראשו פועם מהאורות הלבנים הרעים.

"לאב?"

"הארי?"

"הארי!"

הארי אסיר תודה לרגע שהאורות מתחילים לדעוך. ואז הוא נפגע בגל של בהלה כי הבין שהוא זה שנחלש.

ההלם שבראשו הוא יותר מדי בשביל לשאת. הוא מנסה לצרוח. הוא מפחד. כל כך מפחד, ורוצה שאמא שלו ולואי יבואו להחזיק לו את הידיים. הוא רוצה להגיד להם שהוא אוהב אותם, כי הוא לא בטוח איך זה מרגיש להיות גוסס, אבל הוא יודע שהוא לא ממש מרגיש חי.

הוא חושב שהוא צורח, אבל בלבול שוטף אותו, כי שפתיו עדיין סגורות. אבל הוא שומע צרחות.

הדבר האחרון שהוא יכול לשמוע הוא את לואי צורח בטירוף, "אחות! אנחנו צריכים אחות כאן! הוא סובל מהתקף נוסף!"

I Want To Write You a Song {הושלם}Where stories live. Discover now