I Want To Write You a Song {הושלם}

אנחנו לא אומרים למה שאנחנו באמת מתכוונים - 3

4 בנובמבר

דמעות מעוותות את הראייה של לואי בזמן שהוא נוהג, אך הוא מסרב לתת להם לזלוג. השעה שלוש לפנות בוקר, ואין דבר שהוא יותר רוצה מלחזור למלון ולהתכרבל במיטה קרוב להארי.

הארי.

לואי מסיר לרגע את עיניו מהדרך המהירה ומסתכל אל הילד הצעיר. הוא היה מכורבל עם ברכיים כפופות ורגליו על המושב. הלחי שלו נלחצה אל החלון, תלתלים לחים וארוכים. שינה עמוקה.

הארי היה בבית החולים במשך 48 השעות האחרונות, מכיוון שרצו לערוך בדיקות נוספות ולוודא שמצבו יציב.

יציב.

לואי צוחק בקור מתחת לנשימה.

איזו מילה אירונית לתאר את מצבו של הארי. יש לו סרטן במוח. מצבו לעולם לא יהיה יציב יותר. בריאותו של הארי רק תדרדר מכאן. הרופא הסביר כי עם שלב 4 בגליובלסטומה, יש לו בעצם שתי אפשרויות. הוא יכול לעבור ניתוח להסרת הגידול, שהוא ניתוח עם סיכון גבוה. זה לא יכול להציל אותו, אבל זה יכול לקנות לו זמן. רק חודשים, בכל זאת.

לואי נושם נשימה עמוקה ומטלטלת. מתחיל לרדת גשם, אז הוא מחליק את המגבים בשביל לראות את הדרך.

האפשרות האחרת הייתה לתת למחלה להתקדם, ושיהיה לו חמישה חודשים לחיות. אם אפילו זה.

המחשבה מעבירה צמרמורת בעמוד השדרה של לואי. לבסוף הוא נותן לדמעותיו לזלוג, הדמעות מטפטפות ללא קול על ההגה. הוא עושה כמיטב יכולתו לשתוק, אך גופו מסגיר אותו עם המשיכה באף.

הוא לא רועש, אבל זה מספיק רעשני. הארי מתעורר לידו, מציץ אל הילד המבוגר בעיניים מנומנמות. "לו?" הארי מושיט את ידו ואוחז בעדינות בכתפו, "אתה בסדר, לאב?"

פתאום לואי צוחק, כי הארי לא צריך להיות זה שמנחם אותו. זה צריך להיות הפוך. הארי הוא זה שחולה, והוא לא צריך לדאוג לו.

לואי מאלץ את שפתיו הקטנות לחייך חיוך הדוק. זה היה נראה קצת כמו עיוות (כמו עִוָּה את פניו – ה.מ), אבל זה היה הכי טוב שהוא יכול בהתחשב בנסיבות. באותו רגע הוא מחליט שהוא לא יכול לבכות יותר. לא מול הארי לפחות. הוא צריך להתנהג כאילו הכל יהיה בסדר, למען הארי.

"אני בסדר," לואי נחנק, "הכל הולך להיות בסדר." קולו יוצא גבוה באופן לא טבעי ונשמע יותר כמו הקול של לוקס מאשר לשלו. לואי מעולם לא היה טוב בלשקר.

הארי מעמיד פנים שהוא מאמין לו, הוא לא לוחץ על הנושא יותר. הוא פשוט מהנהן בזעף, מפנה את ראשו לאחור לעבר החלון. לואי לא קונה את זה לשנייה. אחרי הכל, הארי מעולם לא היה טוב במשחק.

כשהם חוזרים למלון, שאר הנערים ישנים. לא לוקח הרבה זמן עד שלואי הולך בעקבותיו. הארי מתכרבל קרוב ללואי, נותן לו להטמין את פניו בחזהו, אך הוא לא ישן.

אחרי מה שעבר שעה שעברה, הארי מרגיש חסר מנוחה. גופו מותש, אך זה הרגיש כאילו המוח שלו באמצע תחרות. הוא התנהג באומץ יותר ממה שהוא מרגיש למען לואי, אבל האמת היא שהוא כל כך מפחד. הוא פאקינג מפחד.

הארי מסיר לאט את איבריו מלואי, נזהר שלא להעיר אותו. אפילו בזמן שהוא ישן פניו מתוחים והגבות סרוגות בדאגה. הארי פולט אנחה. הוא שונא לראות את לואי כל כך מודאג.

הארי מכניס אותו פנימה ונוטה על קצות האצבעות אל הלובי, מחברת בידו.