כמה מהר הלילה משתנה - 14

338 51 50
                                    

הארי מרגיש שהוא משתנה וזה מפחיד אותו. גם בימיו הטובים הוא כבר לא צוחק אותו דבר. הוא לא מחייך אותו דבר, לא מדבר אותו דבר. הוא פשוט מרגיש כל כך עייף מהכל כל הזמן, כאילו שהעולם מנקז אותו מכל מה שהוא. גונב ממנו חתיכות קטנות. ככה מרגיש הארי. חתיכות של האדם שהיה פעם.

לואי שם לב. הוא יכול לראות את זה בעיניים של הארי. הוא יכול  לשמוע את זה בנימה שלו. הוא מרגיש את זה במגע שלו. הארי מתחיל לחמוק ממנו וכל מה שהוא יכול לעשות זה להתבונן בחוסר אונים.

סוף סוף הוא שוחרר מבית החולים, ונראה שכל הבנים חשים הקלה. אבל לא לואי. הוא יודע יותר טוב. הוא מזייף את זה למען הארי, ומכריח את עצמו לחייך כשהוא פותח את דלת הנוסע להארי.

"בוא נלך הביתה, מותק," הוא אומר טיפה גבוה מדי.

המכונית שקטה בצורה מטרידה בדרך הביתה. לואי מופתע שלהארי אין יותר מה לומר, בהתחשב בכך שבילה את חמשת הימים האחרונים בשינה. עם זאת, הוא לא מדבר, הוא פשוט נועץ מבט ריק בחלון ומתבונן בפתיתי שלג כשהם נוגעים בזכוכית.

לואי שונא שתיקות מהסוג זה. מהסוג העבה שהוא כל כך מוחשי, צורח את הדברים שאף אחד לא מעז לומר.

הוא לא יכול יותר.

"איך אתה מרגיש, האז?"

התשובה של הארי כל כך שקטה ולואי כמעט לא מבין אותה. "בסדר, אני מנחש."

לואי נאנח. "תסתכל עליי, הארי."

הארי מעמיד פנים שהוא לא שומע אותו, והוא מאמין לזה. טוֹב. הוא לא רוצה להסתכל על לואי, כי לואי יכול לקרוא את העיניים של הארי כמו ספר. והם לא בדיוק מספרים סיפור שמח היום.

הארי לא בסדר. הארי מודאג מאוד, אך מעדיף לשמור את פגיעתו לעצמו במקום לפגוע גם בלואי.

--------------------

24 בדצמבר,

"תתעורר, בייבי!" הארי מנענע את כתפו של לואי, מחייך חיוך מטופש וענק. "אתה יודע מה זה היום!"

לואי מחייך בחזרה באותה התלהבות, כי זה יום הולדתו. חשוב מכך, זה היה יום הולדתו והארי זכר. ללואי כבר הייתה רשימה נפשית של דברים שרצה שיעשו יחד כדי לחגוג. הם יאכלו ארוחת בוקר מיוחדת ביחד, אם הארי מוכן לזה כמובן. הם יצפו בכל הסרטים האהובים על לואי. ואז בערב הם יאכלו עוגה עם שאר הבנים כמו תמיד.

הוא מבין שזה השנה האחרונה שכולם יכולים לעשות זאת, אך דוחק במהירות את המחשבה. אין מחשבות רעות היום. הוא צריך ליהנות מהיום.

הארי לוקח אותו ביד, לוחץ אותה באהבה. "כריסמס שמח, לו."

אה.

-------------------

בסופו של דבר הם עדיין צופים בסרטים, אבל בסרטים של חג המולד במקום זאת, והארי נרדם באמצע הסרט הראשון.

I Want To Write You a Song {הושלם}Where stories live. Discover now