הגיע עוד יום אימון ואז טוד הגיע לקרחת שמעתי את הקול שלו אומר לי "אני רוצה לספר להם היום שאתה הנבחר" החזרתי לו "תעשה מה שאתה רוצה".
הוא אמר לכולנו "חברים אשמח שתתקבצו פה רגע, שבו בבקשה." כולנו התיישבנו סביבו. "זוכרים שסיפרתי לכם שפעם ב100 שנים מסיבה לא ידועה נולד תינוק בן אנוש מסומן?" כולם הנהנו בחיוב.
"אז פגשתי אחד כזה באופן אישי, ואותו אחד נמצא כאן בינינו." יכולתי לשמוע את כולם חושבים מי זה יכול להיות ואז טוד אמר "זה פיטר" כל הראשים הסתובבו לכיווני. הרגשתי קצת לא נעים. "אין לנו הרבה זמן, בן האנוש שלו מתפתח. הוא כבר בחודש השני. אנחנו כולנו צריכים לעזור לו וללמד אותו לשלוט בכוחות שלו, אם הוא יאבד עליהם שליטה שם למטה הוא עלול לפגוע במישהו ובני האנוש יחשבו שהוא נשק סודי נגדם ויכריזו נגדנו מלחמה." כולם היו ממש מבולבלים ואני לא מאשים אותם, הנחיתו עליהם חתיכת פצצה. טוד שבר את השתיקה והמשיך לדבר "קדימה תתחילו לעזור לו עם כל הכוחות הנחוצים וכאלה שהוא צריך כדי להגן על בן האנוש שלו."
תומאס קם ואמר "כבר עברנו על הכוחות הבסיסיים ושליטת מחשבות, בוא נתחיל היום עם הכוח הכי מסוכן שאתה צריך ללמוד לשלוט בו או שתפגע במישהו יותר גרוע תפגע בבן האנוש שלך. נתחיל עם פירוקינזיס". (היכולת להצית אש בכוח המחשבה)
קמתי והתחלנו להתאמן תומאס המשיך ואמר "אף פעם לא עבדנו עם היכולת הזאת לפני אבל אני בטוח שנסתדר. לפי מה קראתי בספרים אתה אמור לדעת להצית את האש ולדעת לכבות אותה. רואה את הפח שם?" הוא אמר והצביע על פח מתכת "תדמיין שהוא בוער, תתחבר לרגשות שליליים, ככל שהרגש שלך שלילי וחזק יותר ככה האש תגדל." דמיינתי את הפח בוער וזה לא עבד "אני לא יכול" אמרתי לו "תנסה רגשות שליליים, זה יכול להיות כל דבר פחד, שנאה, עצב, כעס. תחשוב על איך מתת, תזכר ברגעים האלה." ניסיתי לעשות את זה ופתאום זה עלה בי, הכאב שהיה לי ברגע שהוא התפוצץ, הפחד שיקרה משהו למשפחה שלי, כעס שלא הספקתי לחיות והרגשה שהכול בגללי כי התעקשתי לטוס דווקא ללונדון. התרכזתי ברגשות האלה והצתתי את הפח האש רק גדלה כשהתעמקתי ברגשות האלה. תומאס אמר לי "פיטר זה מספיק האש גדולה מדי, אתה צריך להירגע עכשיו לפני שהיא תתפשט יותר מדי." ניסיתי לחשוב מחשבות שמחות ומרגיעות אבל לא הצלחתי, הרגשות השליליים השתלטו. ואז פתאום נזכרתי בכל הכיף שעשינו בלונדון נזכרתי ברגעים השמחים ונזכרתי בעובדה שאחותי שרדה את הפיגוע. האש נחלשה ואז נכבתה.
תומאס אמר "הכוח הזה ממש מסוכן תנסה שלא להשתמש בו רק אם אתה חייב, תשתדל לא להתעצבן שם ותתרכז רק ברגשות החיוביים שלך."
לילי באה אליי ואמרה "בוא נעבוד עכשיו על יכולות הריפוי שלך". "יכולות ה-מה?"
שאלתי מבולבל "יכולות הריפוי, אחד מאיתנו ישרוט את עצמו ותצטרך לרפא אותו. מי מתנדב להיפצע?" היא שאלה כאילו זאת שאלה נורמטיבית. הייתה שתיקה, ברור שתהיה אף אחד לא רוצה לפצוע את עצמו. לילי לקחה ענף של עץ והתחילה לשרוט את עצמה בזרוע, היא דיממה. "עכשיו תניח את הידיים שלך מעל הפצע ותדמיין אותו מחלים."
עשיתי כמו שהיא ביקשה אבל היא המשיכה לדמם. "תתרכז חזק יותר." היא אמרה לי. התרכזתי הכי חזק שאני יכול ודמיינתי אותו מחלים מעצמו וזה עבד.
"כל הכבוד. אם בן האנוש שלך יקלע לצרה תעזור לו ככה."
YOU ARE READING
𝚃𝚑𝚎 𝚐𝚞𝚊𝚛𝚍𝚒𝚊𝚗 𝚊𝚗𝚐𝚎𝚕
Romanceפיטר סמית הוא מלאך שומר שמת בגיל 16 בפיגועי הטרור בלונדון בשנת 2005. ברגע שמת הוא מונה לשמור על ילדה בשם איימי ווקר. פתאום פיטר הופך לאנושי מסיבה לא ידועה ותנחשו מי האדם הראשון שהוא נתקל בו? איימי. *הסיפור הוא המצאה שלי *התמונה לא שלי מקווה שתהנו כ...
