𝚃𝚑𝚎 𝚐𝚞𝚊𝚛𝚍𝚒𝚊𝚗 𝚊𝚗𝚐𝚎𝚕

החלום / פרק 19

"כן,אז בעיקרון זה כל הסיפור" סיפרתי לדילן את כל מה שקרה אתמול בגן עדן.
"אני לא מבין את זה, הם נותנים לך לשמור על ילדה במשך 16 שנים ואז הם פשוט אומרים לך להרוג אותה? אתה עזרת לה לחיות איך הם חושבים שזה כל כך פשוט?" הוא אמר. "אני יודע נכון? מה אני אמור לעשות?" שאלתי אותו בתסכול, כל כך הרבה מחשבות מתרוצצות לי בראש, מה אני אמור לעשות? להרוג אותה או לא? נתנו לי משימה אחת במוות הזה והיא לשמור עליה, אני כבר נקשרתי אליה. "כדאי לך לבקר אותה" דילן אמר "מה?" "כן, תלך לבקר אותה תראה מה שלומה,הבחורה ניסתה להרוג את עצמה אתמול" הוא המשיך.
"היא לא תזכור את זה, מחקתי לה את הזיכרון זוכר?"
אמרתי לו "מה יש לך להפסיד?" הוא שאל.

הגעתי לדלת הבית של איימי ודפקתי עליה, היא לא ענתה דפקתי עוד פעם והפעם אבא שלה פתח את הדלת "שלום מר ווקר" אמרתי לו בחיוך "מה אתה עושה כאן פיטר?" הוא שאל אותי, הוא נראה אדיש "רציתי לראות מה שלום איימי, היא התנהגה מוזר אתמול חשבתי שהיא חולה" עניתי לו "איימי לא נמצאת בבית כרגע" הוא ענה "אתה יודע איפה היא יכולה להיות?" שאלתי "לא, אין לי מושג" הוא משקר "שמע,פיטר" הוא התחיל לומר לי "כן?" עניתי לו "אני חושבת שכדאי שתתרחק קצת מאיימי, אתה לא עושה לה טוב" הוא אמר בפתאומיות "למה שאני אעשה את זה? אני חבר שלה והיא צריכה אותי" אמרתי במחשבה שהוא בטח צוחק, פתאום הרגשתי יד תופסת את הצוואר שלי, הוא מנסה לחנוק אותי עכשיו "תקשיב לי טוב ילד טיפש, אתה תתרחק מהבת שלי או שאני אדאג שתצטער על זה. אתה מנסה לגרום לה לחשוב שאתה כזה מלאך אבל אני רואה מה אתה באמת, השטן" הלפיתה שלו התחזקה אני יכול להרגיש איך אני בקושי נושם, אני לא רוצה למות עוד פעם "אתה מכאיב לי" הוא לא מקשיב, כאילו נמצא בסוג של היפנוט, השתמשתי בכוח הטלקינזיס והזזתי את היד שלו מהצוואר שלי, היד שלו התעקמה וקול ניפוץ נשמע, שברתי לו את היד, התנשמתי כאילו אין מחר בניסיון להחזיר אוויר לריאות הוא בטח השאיר לי סימנים על הצוואר "מ-מה אתה?" הוא שאל בזמן שהוא מחזיק את היד שלו מהכאב "ההפך מהשטן" עניתי לו, קראתי את הזכרונות שלו כדי לדעת איפה איימי ומחקתי לו את הזיכרון של מה שקרה הרגע, הוא יחשוב שהוא נפל כשהשתכר גם אם לא הייתי מוחק לו את הזיכרון אף אחד לא היה מאמין לו, היו חושבים שהוא שתה אבל תמיד צריכים להיות זהירים.
הלכתי לכיוון הפארק וראיתי את איימי יושבת שם על הדשא "הײ פיטר" היא אמרה לי כשראתה אותי "היי איימי" אמרתי כשאני מתיישב לידה "איך את מרגישה?" שאלתי אותה "אני בסדר, תודה" היא אמרה בחיוך קטן, משהו מטריד אותה אני יכול להרגיש את זה "מה קרה לך? את נראית מודאגת" שאלתי "סתם, חלום מטומטם שחלמתי, אני לא מפסיקה לחשוב על זה" היא ענתה "אם את לא מפסיקה לחשוב עליו כנראה שהוא לא כזה מטומטם, ספרי לי מה קרה בחלום אני טוב בלפתור חלומות" אמרתי לה "טוב אז החלום ממש מעורפל אצלי אבל אני זוכרת שעמדתי על גשר, והוא הרגיש לי כל כך מוכר אני לא יודעת למה, אני זוכרת שקפצתי למים אבל לא פגעתי בהם אני פשוט עליתי חזרה למעלה, הרגשתי כאילו אני מרחפת באוויר. מה אתה חושב שהחלום הזה אומר?" היא שאלה, אני לא יודע מה לענות לה "זה אומר שיש לך הרבה לחץ בחיים ואת מרגישה כלואה, הנפילה מהגשר מסמלת תחושת חופש והעובדה שחזרת למעלה בזמן שעפת באוויר אומר שאת עדיין לא יכולה להשתחרר" אמרתי לה, אני סתם בילפתי אני לא יודע מה הפירוש של החלום הזה אבל אני יודע שזה לא חלום "אני צריך ללכת, אתה באה מחר לבית הספר נכון?" שאלתי, היא הנהנה "להתראות" היא אמרה לי "להתראות" אמרתי בחזרה.
השתגרתי חזרה הביתה לחדר שלי, דילן לא היה שם ציפיתי לדבר איתו "השתגעת?" שמעתי קול צועק עליי מאחוריי, זה היה טוד "תקשיב, אני צריך לדבר איתך" אמרתי לו "לא! אתה תקשיב לי, איך אתה מעז לתקוף בן אנוש?" הוא צעק עליי, לקח לי זמן לקלוט על מי הוא מדבר "הוא תקף אותי קודם! מה ציפית שאני אעשה? אתן לו להרוג אותי? אני לא רציתי למות עוד פעם, הוא צריך לנשק לי את הרגליים על העובדה שזה נגמר רק בשבירת יד" התעצבנתי "שבירת יד? אתה ריסקת לו אותה! הוא בחיים לא יחזור לאותו מצב. אחד מהדברים הראשונים שלימדתי אותך היה לא לתקוף בני אדם! הכוחות שלך הרסניים מדי ובמקום ללמוד לשלוט בהם אתה מסתובב ותוקף אנשים, מה יקרה ביום שתהרוג מישהו? מה אתה חושב שיקרה אז? רצח זה כרטיס ישיר לגיהינום בין אם אתה מלאך או ילד. עם כל העבירות שביצעת אתה אמור להיענש אבל אתה מנצל את העובדה שאתה נבחר ומנצל אותי ואת המועצה אתה חושב שאני לא רואה את זה? אני לא טיפש פיטר אז תחליט לקחת את עצמך בידיים כי על העלה הכי קטן שתשרוף בפעם הבאה בלי הוראה מפורשת שלי תקבל נצח בשאול זה מובן?" הוא אמר והשתגר.

"רגע אז איימי זוכרת הכול?" דילן שאל אותי "כן, אבל היא זוכרת את זה באופן מעורפל והיא בטוחה שזה חלום, אני מפחד שהיא תיזכר בקרוב" עניתי לו "איך זה אפשרי בכלל? אתה מחקת לה את הזיכרון הזה לא?" הוא שאל מבולבל "כנראה הכוחות שלי לא עובדים עליה כמו שהם עובדים על אדם רגיל" עניתי בתסכול. "אם הייתי במקומך הייתי בוחר להיות בגיהינום במקום להמשיך לשבור כאן את הראש, איך אתה אמור לחסל את הצד האפל שלה? היא מלאה בזה" הוא אמר לי "למה אתה מתכוון?" שאלתי אותו בבלבול "אתה לא יודע? השטן בעצמו יצר את הסימון, זה עשוי מהרוע הטהור ביותר, הוא יצר אותו מהדם של 666 מהפושעים הכי נוראיים שהעולם ידע, אין דרך לנצח דם רע, במיוחד כשזה התערבב עם שלה במשך 16 שנים. הדרך היחידה שבה היא לא תחריב את העולם ומה שמעבר לו עם הכוח שלה היא שתתאבד, לגן עדן היא לא תגיע אבל אין להם שימוש בה אם היא מתה, הם צריכים מישהו חי והם לא יכולים להחזיר אנשים לחיים, השטן יוכל ליצור עוד סימון רק בעוד 650 שנים, כמובן אם כולנו נשרוד עד אז" הוא ענה לי "אבל אני לא רוצה להרוג אותה זאת בדיוק הבעיה" אמרתי לו בתסכול "טוב יש לי עוד רעיון, אבל הוא מטורף ויש לו סיכוי קטן להצליח, אתה חייב לסמוך עליי" הוא אמר "יש לי ברירה?" שאלתי "אני חושש שלא" הוא אמר בחיוך ערמומי.