𝚃𝚑𝚎 𝚐𝚞𝚊𝚛𝚍𝚒𝚊𝚗 𝚊𝚗𝚐𝚎𝚕

הסיפור של דילן / פרק 16

"דילן! אנחנו מאחרים!" צעקתי עליו בזמן שאני מחכה לו למטה. אחרי כמה דקות שמעתי אותו יורד למטה "סוף סוף. כמה זמן לוקח לך להתארגן?" כעסתי עליו. "תירגע, למה ככה בעצבים על הבוקר?" אני מעדיף לא לענות לו.
דילן עכשיו גר איתי, שזה די מוזר לגור עם מי שאני ממש שונא אבל יחסית לשד הוא בסדר.
"בוא, אני אשגר אותנו לבית ספר".
השתגרנו והלכנו לכיוון הכניסה "אז דילן, מתי תמצא בית חדש?" הוא הסתכל עליי במבט עצוב מאולץ "אתה עד כדי כך רוצה להיפטר ממני?" גיכחתי "כן, אני לא יכול לאחר כל בוקר בגלל שלוקח לך 40 דקות למרוח על השיער קופסה שלמה של ג'ל". הוא הסתכל עליי במבט רציני ואמר בציניות "שלמות כזאת לא קורית מעצמה. זה דורש מאמץ והקרבה, כשתגדל תבין". הוא המשיך ואמר "סתם, סתם אני אחפש היום מחסן נטוש אחר". הייתה שתיקה מביכה של בערך 5 שניות שבהן חשבתי על רעיונות "יש לי רעיון! למה שלא תחפש עבודה ותשכור דירה?" הוא מיד ענה "לצערי שכחת דבר אחד ידידי, אנחנו קטינים. אף אחד לא יסכים להשכיר לי דירה" יש בזה משהו טכנית אנחנו היינו אמורים להיות בני 32 אני לא יודע אם זה נחשב "רגע מתי מתת באמת?" שאלתי אותו "לפני 16 שנים, כמוך" אה אז היינו באותו גיל "אמרת שהתאבדת נכון? מה קרה?" הוא שתק לכמה רגעים ואז אמר "אני לא רוצה לדבר על זה" והשפיל את מבטו. נכנסנו לכיתה והמורה לפסיכולוגיה נכנס "בוקר טוב תלמידים, יש היום שינוי במערכת ובשעתיים הראשונות תלמדו איתי פסיכולוגיה. הכנתי היום שיעור מעניין שנוגע כנראה לכולנו". אוי ואבוי, אני בכלל לא מבין למה אנחנו לומדים פסיכולוגיה זה כמו מתמטיקה רק של הנפש. המורה התחיל לדבר "שמעתם פעם על תאוריית הצל של קארל יונג?" היה שקט בכיתה, מן הסתם לאף אחד אין מושג על מה הוא מדבר. "אני מניח שלא שמעתם על זה, אני אפשט את זה בשבילכם. בעיקרון, תאוריית הצל אומרת שכולנו פסיכופתים". אוקיי אני חוזר בי זה כן מעניין "הפסיכולוג קארל יונג טען שכולנו עמוק בפנים פסיכופתים. הוא אמר שרוב האנשים מדחיקים את הצד הזה בתת המודע שלהם כי זה דבר שלא מקובל בחברה והם מנסים להתאים את עצמם אליה". הוא המשיך ואמר "כנראה שכל אלו שאנחנו מחשיבים 'פסיכופתים' כמו רוצחים וכו'.. הם בעצם אותם אנשים שלא הדחיקו את הפסיכופת שבהם ועשו דברים נוראיים". הסתכלתי על דילן והוא נראה ממש מרותק לדבריו של המורה, כאילו פתאום הוא הבין משהו. המורה המשיך לדבר "אני רוצה להראות לכם משהו, סיפור של ילד בגילכם שמתקשר לתאוריית הצל". הוא הראה לנו כתבה של ילד והכותרת הייתה "נער בן 16 רצח את כל משפחתו והתאבד" מתחת לכותרת הייתה תמונה של הנער ואני לא אשקר למרות שהתמונה הייתה די מטושטשת הוא נראה ממש כמו דילן. הסתכלתי על דילן והוא ממש רעד והזיע זה משונה. המורה אמר "ארתור ג'יימס היה ילד בן 16 שגנב את הרובה של אבא שלו ירה למוות בהורים ושני האחים שלו, הצית את הבית שלהם והתאבד על פסי רכבת לפני שנתפס" וואו הילד הזה היה משוגע.
"המשטרה מצאה בזירת האירוע דיסק און קי ושם היה סרטון שארתור צילם לפני הרצח, הסרטון מופיע בכתבה, חכו רגע אני אראה לכם אותו" הוא גלל למטה ולחץ על הסרטון בסרטון ראו את ארתור הזה כולו לחוץ ומזיע והסרטון היה באיכות ממש גרועה (ברור, הוא מלפני 16 שנים) ארתור אמר בסרטון "אם מצאתם את הסרטון הזה כנראה שאני כבר מת..." הוא תכנן אפילו את המוות שלו, מדהים. אני יכול להישבע שהקול שלו ממש דומה לשל דילן. רגע! זה?
"שמעתם פעם על תאוריית הצל של קארל יונג? אני לא הצלחתי להדחיק אותו.. לא הצלחתי להדחיק את הצד הזה... אני כל כך מצטער הוא חזק מדי. אני חייב להשמיד אותו לפני שיקרה משהו רע. אמא, אבא אם אתם רואים את זה תדעו שאני מצטער אבל אני עושה את זה כדי לא לפגוע בכם. להתראות" הסרטון נגמר. רגע מה? הוא לא תכנן לרצוח אותם? אני כל כך מבולבל. למה הקול שלו כל כך דומה לשל דילן? גם המראה שלו.. יכול להיות שזה דילן?
הסתכלתי על דילן והוא כולו רועד ויש לו דמעות בעיניים, משהו ממש לא בסדר. המורה התחיל לדבר "כמו שאתם ראיתם הוא לא תכנן את הרצח עצמו, הוא רצה להתאבד וזה מה שהוא עשה" השיעור הסתיים והיה צלצול דילן קם מהכיסא ויצא בסערה מהכיתה, יצאתי אחריו. הוא הלך לכיוון השער של הבית ספר ועמד לצאת התקרבתי אליו. "אתה מבריז ארתור ג'יימס?" הוא הסתובב אליי, התקרב אליי עם עיניים מטורפות פתוחות לרווחה ותפס אותי מהחולצה "אל תקרא לי ככה" הוא אמר. גיכחתי לו מול הפרצוף "אני יודע שזה אתה, עכשיו תתחיל לשפוך, מה קרה שם באותו יום?" הוא מיד עזב אותי והתיישב על הרצפה "זה לא הייתי אני, זה לא הייתי אני, זה לא הייתי אני" הוא חזר על זה בלחש כמו תקליט שבור. "מה?" שאלתי אותו "זה לא אני! לא אני עשיתי את זה!" הוא צעק "אז מה לעזאזל קרה שם? מה עשית? אמרת לי שהתאבדת" אמרתי לו בזמן שאני דורש תשובות. "טוב, אני אספר לך מה שאני זוכר אבל לא כאן". הוא אמר. הנהנתי. השתגרנו ישר לחדר שלי בבית "למה שיגרת אותנו לכאן?" הוא שאל "אתה מכיר עוד מקום לדבר על דבר כזה? חוץ מזה ווילמה וצ'ארלס לא בבית עכשיו" הוא נאנח והתיישב על המיטה "תתחיל לדבר" אמרתי לו. הוא הסתכל עליי והתחיל לבכות. זאת פעם ראשונה שאני רואה אותו ככה. "זה נכון, רציתי להתאבד". הוא שתק לכמה שניות "למה?" שאלתי. "מאז שהייתי קטן הרגשתי כאילו יש בי משהו אפל. משהו אפל שמאיים להתפרץ בכל רגע. וככל שהזמן עבר זה החמיר והוא ניסה לצאת. זה הגיע למצב שכמעט הרגתי את החבר הכי טוב שלי, היינו בצריף עץ ישן כזה ושתינו, הוא נרדם על הספה מרוב כל האלכוהול ומשהו גרם לי לשפוך עליו את האלכוהול שנשאר, היו לידי גפרורים והדלקתי אחד. ברגע האחרון הצלחתי לעצור את עצמי וכשהוא התעורר סיפרתי לו שבטעות שפכתי עליו את הבקבוק כי הייתי יותר מדי שיכור. כבר אז ידעתי שאני מסוכן וחשבתי שאני אעשה טובה לעולם אם אני אסיים את כל זה, ובאמת בלילה שהלכתי לגמור את כל הסבל הזה כמו שראית בסרטון, לא ידעתי מה יקרה אחרי כמה דקות. אני לא זוכר הרבה, זה כאילו הייתי מהופנט. זה שלט עליי כמו בובה על חוטים. אני זוכר במעורפל קטעים כמו הרובה של אבא שלי שלקחתי ואני זוכר את עצמי מכוון את זה לראש של אמא שלי. אחרי שהתעוררתי מהטראנס הזה כולם היו מתים וחשבתי
שאני עשיתי את זה ולא יכולתי לחיות עם עצמי והתאבדתי
על פסי הרכבת". וואו, הסיפור שלו ממש קשה. הוא המשיך לדבר "מאוחר יותר, כשהגעתי לגיהינום הבנתי מה זה היה. זה היה השטן, אני הייתי הנבחר של השדים ובגלל שהתאבדתי הם החליטו שאני חלש ולא רע מספיק בשבילם והם סימנו מישהו אחר". הפה שלי נפער "תבין, הנבחרים של השדים צריכים להיכנע לגמרי לדחפים האפלים שלהם, אני התאבדתי לפני שנכנעתי והם החליפו אותי. הם שלחו אותי לכאן כדי למצוא את המסומן החדש ולגרום לו להיכנע אבל יש לי תוכנית אחרת, אני חייב לעזור לו לגבור על זה ואני צריך אותך בשביל זה". בשביל מה הוא צריך אותי? "אני יודע שאתה הנבחר של המלאכים פיטר" אני צריך כמה דקות לעכל את כל זה. "איך אתה יודע שאני הנבחר?" הוא צחק ואמר "השתמשת לפני כמה ימים בטלקינזיס בשביל לעזור לצ'ארלס לתקן את האוטו" לעזאזל איתי. "איך אני יכול לעזור לך?" שאלתי "כמו שאתה יודע, המלאכים הרבה יותר חזקים מהשדים אבל הכוח של הנבחר של השדים שווה לכוח של הנבחר של המלאכים כלומר שלך. אני לא יכול לעזור לו לבדי ויש לנו רק שתי אפשרויות אם אנחנו לא רוצים לתת לשדים לנצח, אפשרות 1 היא למצוא אותו ולעזור לו לגבור על הצד האפל שלו ואפשרות 2 היא למצוא את הנבחר ולהרוג אותו אם לא נצליח לעזור לו לגבור על הצד האפל שלו אבל זה כבר יהיה התפקיד שלך לצערי. הבנת?" זה יותר מדי מידע בשבילי ליום אחד זה מה שבטוח. "כן הבנתי"