9~ האונס

1.8K 81 12
                                    

21 ביולי, יום שישי.נקודת המבט של תאו.

אני חובט בשק אגרוף חזק כל כך שכשהוא עף לאוויר לא עוברת שנייה אחת והוא חוזר ישר לפני. אני מקלל בעצבנות, בן צוחק מהסיטואציה מהצד ומרתיח לי את הדם. ״נשבע לך שמתחשק לי להרוג מישהו״ אני זועם כל כך. לשבור עצמות מתאים לי בול כרגע.
״בוא!״ הוא צורח, ״לאן אני אבוא?״ אני שואל בעצבנות, כמות הלחץ שעל כתפיי לאחרונה גרמה לי לסתכול כל כך. ״יש לי הרבה מה לעשות, אין לי לוחמים לקרב היום בערב. אין לי חשק וכוח בכלל לפתוח הערב את ליין הקרבות,״ אני אומר בתסכול. ״כל כך התלהבת בהתחלה להתחיל את ליין הקרבות,״ בן אומר לי ואני מהנהן בעצב. ״זה לא שווה להתחיל ערב של קרבות בלי קים, היא הייתה טובה במה שהיא עושה,״ אני מתייאש ובן מחזיק את פניי, ״הערב אתה תלחם נגד הלוחם הכי חזק שלנו,״ בן אומר ואני בוהה בו. ״אני? אלחם?״ אני שואל והוא מהנהן. פאק אני מתרגש כמו תינוק.
״מעניין אותי לדעת מה פאבלו יחד עם סופיה תכננו לעשות לך״ אומר בן, ״אני כל כך רוצה לגלות. אין לך מושג כמה. אני מתכוון ללכת לסופי עכשיו״ אני מיידע את בן שמהנהן אליי. ״אתה לא חושב שזה די בעייתי ללכת אליה? בכל זאת המאפיה הרוסית קשורים אליה עכשיו..״ הוא אומר ואני קוטע אותו. ״אני שם זין על המאפייה הרוסית המזדיינת, אני רוצה לדעת למה הבחורה הזאת רוצה לנקום בי.״

כשהשעה שבע מגיעה, הרקיע מתחיל להאדים והשמש שוקעת, אני צועד לבית של סופיה וקים. אלפי סימני שאלה בראשי גוררים אותי לדרך לא בטוחה. אני נכנס לבד לבית של סופיה וקים, ללא נשק או חייל שיהיה לצידי בשעת צרה. אני דופק על הדלת, ״תכנס״ קולה נשמע מבעד לדלת, כאילו ידעה שזה אני, כאילו היא ציפתה שאבוא וריציתי אותה. כשאני נכנס אני רואה וילה איכותית שבה בסופיה שרועה על הספה בכותונת בצבע בורדו. אחחח תמיד אהבת כסף סופי. ״אני שמח לדעת שפאבלו השקיע לך בוילה איכותית,״ אני עוקץ אותה, היא המומה לדעת שאני יודע שפאבלו משלם לה את שכר הדירה. אני יודע את כל הפרטים היבשים בסיפור של סופיה, ״אבל מה שהורג אותי זה לדעת שניסית לנקום בי, על מה את נוקמת בי סופיה?״ אני מתיישב על הספה מולה. היא מדליקה את הגוינט. לעזאזל זה עושה לי עצבים בכל הגוף והיא יודעת את זה. היא מוציאה עשן סמיך מפיה ומחייכת אליי חיוך מרושע, אני חוקר את פנייה ולעזאזל היא כמעט ולא השתנתה. חוץ מהשיער שהיה ארוך אז וכרגע הוא קצר בצורה מושלמת שום דבר בה לא שונה. ״אתה הרסת לי את החיים,״ היא אומר והנחיריים שלה נשארות נפוחות מרוב כעס שהיא סוחבת עימה. אני כמעט מתחרפן.
על מה יש לה לכעוס עליי!
״איך הרסתי לך את החיים סופי?!״ אני צורח עליה, ״איך? לילות שלמים לקח לי להתגבר על זה שעזבת!״ היא נראת המומה מהמילים שלי. ״אז כן יצאתי אדיוט שלא חיפשתי אותך, אבל את עזבת. הכל היה בסדר בנינו, חשבנו על עתיד!״ אני אומר לה ודמעות מצטמצמות בעינייה, ״אחרי שנה שעזבת חיפשתי אותך ונחשי איפה מצאתי אותך? בזרועות של גבר בן חמישים! תמיד העדפת כסף יותר מכל דבר אחר,״ אני אומר לה, ״ואני נשבע שרציתי לתת לך הכל! רק שלא תורידי מעצמך. ידעתי שאת מגדלת את הבת דודה שלך. שגם אותה סיכנת למען נקמה מטופשת! את חושבת שאני אפגע בך איכשהו?״ הלב שלי נשבר למראה שלה בוכה. זכרון מאותו לילה שבו היא בכתה על כך שהורייה היו מרביצים לה ממלא את ראשי ואני נשבר בתוכי. ״סופי אהבתי אותך למרות הכל!״ אני צורח עליי, ״למרות שהזדיינת עם כל בחור שנתן לך כסף!״
״למה עזבת אותי?!״ אני מתקרב אליה והיא נראת מפוחדת.
״כל זה נכון, אתה צודק״ היא אומרת בכאב, ״אבל מה עם החלק שראית אותם אונסים?״ היא צועקת בקול צרוד ודמעותייה מרטיבות את כל פנייה. ״על איזה אונס את מדברת?״ אני שואל, הלב שלי נעצר לכמה רגעים. ״ה..אונס..מה אתה, לא. אתה יודע את זה אל תשקר לי!״ היא זורקת עליי את הכרית של הסלון שלה. היא בוכה על משענת הסלון. ״היי סופי״ אני אומר כשאני מתיישב לידה, נוגע בעורה הקשה, ״בבקשה אל תגיד לי את זה...אל תגיד לי!״ היא צורחת ובוכה בתוך החזה שלי. ״ששש תרגעי״ אני אומר לה ומחבק אותה, לא מבין את הסיטוציה בדיוק כמוה. אבל אני משער שסופי שלי עברה אונס. אנחנו מתחבקים כמה רגעים, היא מותשת מהקרב שהיה בנינו. ״סופי..אנסו.. אותך?״ אני שואל ברעד. היא מהנהנת באישור המידע, אני נושם נשימה עמוקה, רוצה לשרוף עולם שלם. ״מי עשה לך את זה?״ אני שואל אותה. ״די לא עכשיו בבקשה״ היא אומרת ומחבקת אותי חזק יותר. אני מרגיש אותה נושמת אותי. ״תחבק אותי עכשיו,״ היא אומרת ואני מחבק אותה, גופה נהיה רזה יותר מאז הפעם האחרונה שראיתי אותה. ״אז הנקמה שרצית לתת לי היא בעצם טעות״ אני אומר. ״כן״ קולה רועד, ״סופי את חייבת לספר לי הכל, בבקשה ממך״ אני אומר לה, ״זה קשה לי לדבר על זה תאו״ היא אומר את שמי באותה חמימות כמו פעם. ״בסדר, בסדר אני לא אלחץ עלייך״ אני אומר ומסיט את שערה מפנייה. ״אבל תדעי לך שאני אשרוף את החיים של מי שגזל ממך את מה שלא רצית לתת״ אני אומר לה ודמעות שקטות לא מפסיקות לרדת ממנה. ״שש די אל תבכי עכשיו אני כאן״ אני מנשק את הלחי שלה, התגעגעתי לריח שלה האמת.
״אני נשבע שאגן עלייך מעתה והלאה,״ אני לוחש באוזנה.
דלת נפתחת וקים מופיעה בשמלה קצרה בדלת, היא מסתכלת עליי ועל סופי ויוצאת במהירות. סופי לא שמה לב אליה, אך אני מרגיש אותה כל פעם שהיא נכנסת לחדר מסוים. כאילו יש לה חיישן שמרטיט חלקים בגופי. ״סופי אני צריך ללכת, אבל אני אבוא אלייך שוב.״ היא מהנהנת, אני מגרד בראשי, שפתייה נוגעות בשפתיי..וזה מוזר אחרי כמה שנים של געגוע פתאום להרגיש אותה שוב.
סערת רגשות עוברת בתוכי, ״להתראות״ אנחנו אומרים אחד לשני. אני יוצא מהדירה שלה והולך לכיוון הרכב שלי, אך כשאני בוחן את הצד השני של הרחוב אני רואה את קים. יושבת על ספסל מרוחק. אני צועד לעברה והיא אפילו לא שמה לב שהגעתי. ״קים״ אני אומר את שמה ועינייה עולות לפגוש את עיניי. ״לך מפה ואל תחזור לכאן״ היא אומרת. ״קים מה שאת חשבת עד עכשיו לא נכון״ אני אומר לה שכשאני בעצמי לא יודע את הסיפור של סופי, אבל כשהיא הייתה כל כך אומללה מולי, לא הייתי מסוגל ללחוץ עליה. ״הייתי שמח לדעת מה סופי חשבה כל השנים האלה, אבל היא כרגע לא במצב של לספר לי את הכל. אני תמיד כאן בישבילה וגם בישבילך את יודעת את זה כן?״ אני שואל אותה והיא מהנהנת. ״תודה תאו,״ היא אומרת ונעמדת. ״רק תנקה את האודם של סופי מהפנים שלך״ הכתף שלה מתנגשת בגופי והיא דוחפת אותי. היא הולכת לכיון הבית.
היא נפגעה ממני. אין ספק שהיא נפגעה. כל מה שקרה אתמול לא היה הצגה של קים. היא מרגישה אליי רגשות ואני לא יודע איך אני מרגיש עם המצב הזה. היא פאקינג בת תשע עשרה!
צלצול הפלאפון שלי מצלצל, על המסך מופיע שמו של בן. ״אנסו אותה״ אני אומר לבן בלי לברך אותו לשלום. ״מי?״ בן שואל המום ממני. ״אני לא יודע אבל מי שאנס אותה ישלם את המחיר, אני לא יודע מה דחפו לה לראש אבל היא התחרפנה שהיא גילתה שלא ידעתי על האונס שלה.״ אני מסביר לו.
איך לעזאזל חיים של אנשים יכולים להתהפך בשניות?

עוד פרק נגמר, והסיפור שהסתבך לכן מובן לכן עכשיו.
רציתי להוסיף כמה דברים.
בימים האחרונים חלה בתקשורת ידיעה על אונס בילדה בת 13.
פאקינג 13! זה הזוי. הבחור שחשוד באונס גרם לי להזדעזע מכמה סירטונים שבו ראיתי אותו מדבר. וזה היה עניין של זמן עד שהוא יבצע אונס. מילים יכולות להיות משקולת כבדה במעשים של בן אדם. ואני מבקשת ממכן בנות תתרחקו מבנים איומים כמוהו!
אל תתנו לאף אחד להשפיל אתכן בגלל שאתן נשים!
מקווה שאהבתן את הפרק! אשמח שתצביעו🤍

נקמה מתוקהWhere stories live. Discover now