שלמלום! לפני שתתחילו לקרוא רציתי להגיד לכם משהו, אני ישמח אם תרשמו בתגובות *לפני שתקראו* עם מי אתם חושבות או רוצות שג'יני תהיה.
אני די חולה אז נשארתי בבית והיה לי זמן לסיים את הפרק. מקווה שתאהבו ומחכה לתגובות על הפרק :)
פרק 4
"בת 27?!" ג'יני קמה בצעקה של אישה מבוגרת.
"נו?מצאת לה חתן?" האישה צעקה שוב. ראייתה של ג'יני התבהרה והיא יכלה לראות היכן היא נמצאת. חדר לבן עם שולחן חום ועליו תיק עזרה ראשונה. היא ישבה על מיטה קשה ולבנה. כשהרימה את ידה לכאב הראש החד שתקף את ראשה, היא הרגישה תחבושת שעטפה את ראשה.
"אני יחזור אלייך מאוחר יותר, הילדה התעוררה." האישה שהתבררה להיות אחות בית הספר ניתקה את הטלפון והסתובבה כדי להביט בג'יני. "סידרתי לך את זה כמו קשת, כדי שלא תרגישי מוזר מידי." האישה חייכה וג'יני החזירה לה חיוך עדיו ומלמלה תודה בשקט.
"את יכולה ללכת, החבר הנחמד שלך מחכה בחוץ." האחות לא הסירה את החיוך אבל עזרה לה לקום מהמיטה. ג'יני הנהנה ופתחה את הדלת, כדי למצוא את הילד הבלונדיני שעליו ניק דיברה, יושב על הספסל מחוץ לחדר ומחכה.
"נייל, נכון?" היא שאלה, למה הוא זה שמחכה לה פה ולא אחד מהאחים שלה?
"הממ.. כן, את זוכרת מה קרה לפני שהתעלפת?" הוא קם מהספסל, ניגש אליה במהירות.
"פחות או יותר... איפה האחים שלי?" היא לא התכוונה להישמע חצופה, אבל עם הכאב ראש החזק שלה, היא רק צריכה לראות מישהו שהיא באמת מכירה, אפילו אם זה יהיה מאלפוי.
"הם בחדר המנהל, המנהל ביקש ממני להביא אותך כשתקומי." הוא מלמל, מביט עם עיניו הכחולות בכל מקום שלא עליה. היא הנהנה ולקחה צעד קדימה, רק כדי למעוד ולהרגיש את ידו של נייל על מותניה, עוזרת לה להתייצב.
"ס-סליחה..." הוא מלמל, לא מזיז את ידו והפעם מביט ישירות לעיניה.
"אתה יכול לעזור לי? עדיין יש לי סחרחורת ממקודם." היא הסבירה והוא הנהן ונשף בהקלה.
נייל התחיל לספר לה על מה שקרה בכיתה מנקודת המבט שלו, איך שפתאום רון קפץ על דראקו ואיכשהו כולם התחילו לריב עם כולם. הוא כמעט קפץ בהתלהבות כמו ילד קטן, מה שג'יני מצאה מאוד חמוד. אבל היא לא יכלה להפסיק לחשוב על הרגע הזה ששמעה את מאלפוי צועק לה להיזהר, ואת המגע שלו על גבה כשדחף אותה, ואת פניו קרובים אליה, ואת המבט הדואג שהיה בעיניו כשהיא נפלה.
בסופו של דבר, הם הגיעו לחדר המנהל, בדיוק כשנייל סיים את הסיפור שלו על הפעם שהיה במקדונלדס ועשה תחרות אכילת צ'יפס עם מישהו.
"בהצלחה." הוא אמר בציניות כששיחרר את אחיזתו במותניה ונתן לה טפיחה קלה על הכתף, שגרמה לה להתכווץ יותר מבדרך כלל.
