אז שמתי לב שנייל לא השתתף הרבה בפרקים וזה הרגיש לי מוזר כי הוא די אמור להיות סוג של דמות ראשית... וגם רציתי להוסיף שכריסטופר (הוא יהיה בפרק הזה ואז תבינו) הוא בערך בן 17 ואוליבר בן 22 כי פשוט שכחתי להוסיף את זה בפרק. אז אני מקווה שתאהבו, ורק למקרה שאתם דואגות, יש לי כבר רעיון לעונה שנייה (עד שאני יסיים עם העונה הזאת) אבל חלק מהדמויות הראשיות שנמצאות בעונה הזאת לא יהיו שם.
משהו אחרון: תזכרו שהדמות של הארי, זה הארי פוטר עכשיו, שלא תתבלבלו
:)
-----
פרק 9
"רק הגעתי וכבר שלחו אותי לעשות הצגה מטופשת." הארי התיישב על הכיסא בחדרו של רון. נייל הסכים להחליף ולהיות בחדר ביחד עם לואי כדי לפנות להארי חדר עם רון. רון נשכב על המיטה שלו עם כדורסל בידו.
"תגיד תודה, אני צריך לעשות הצגה מטומטמת של שלושה אנשים שמנסים לרצוח מישהו. זה כל כך מטומטם..." הוא העביר את הכדור מיד ליד.
"לפחות יש לך קצת אקשן, אני רק הגעתי וכבר אני צריך להופיע בהצגה עם מאלפוי." הארי אמר בפרצוף נגעל.
"תתפלא או לא אבל נראה לי שמאלפוי משתנה... חוץ מזה, אתה גם בהצגה הזאת עם ג'יני. אף פעם לא סיפרת לי למה נפרדתם." רון התיישב, עדיין משחק עם הכדור הכתום.
"זה... משהו די אישי, אני לא יודע אם היא רוצה שאני אדבר על זה." הארי הסתובב עם כיסאו לכיוון השולחן.
"בסדר, נגיד... מה קרה שבאת פתאום?" רון שאל ובאותה שנייה הארי נזכר למה הוא באמת שם. הוא הכניס את היד לכיסו והרגיש שוב את המכתב.
"לעזאזל. שכחתי." הוא לחש וקם מהר מהכיסא. השעה הייתה שעת ערב מאוחרת כשהארי רץ למעונות הבנות, לא מודע לחוק מספר אחת של בית הספר.
"ניק! ראית את הפיג'מה שלי?" ג'יני נכנסה לחדר, סוגרת את הדלת מאחוריה. אבל היא לא קיבלה תשובה. על השידה היה מונח מכתב קטן.
"אני ולואי יצאנו, נחזור מאוחר יותר." היה כתוב שם בכתב של ניק. ג'יני הייתה רגילה לזה, במהלך הימים האחרונים שלה בפנימייה ניק הייתה יוצאת כל ערב. אבל זה לא הפריע כל כך. ניק הייתה החברה הכי טובה שלה, אז לא הייתה לה בעיה שהיא תצא ותבלה עם החבר שלה.
"מספר מקרי רצח בלתי מוסברים התרחשו באזור אמריקה הצפונית והדרומית. נראה שהם מובילים גם לאירופ-" ג'יני סגרה את הטלוויזיה שניק השאירה דלוקה לפני שיצאה.
היא לבשה מכנס טרנינג שחור וחולצה אפורה עם ציור של דגל אנגליה במקום הפיג'מה החסרה שלה וניגשה לארון הממתקים שלה שנמצא מעל המקרר הקטן בחדרם, שולפת סוכרייה על מקל. היא זרקה את העטיפה לפח ושמה את הסוכרייה בפה בזמן שניגשה לסגור את ארון הבגדים שפתחה, עד שמשהו תפס את עיניה.
