Hallucinations(הזיות) -drarry

episode 14 - Lost

הלן מקרורי (17 באוגוסט 1968 - 16 באפריל 2021) 💔

^למעלה זה סתם שיר טוב.

הוא היה שרוי בבלבול עמוק, הוא לא היה צריך לשאול את אלק, הוא גרם לזה להישמע כל כך פשוט... אבל הוא ידע שזה לא יוכל להיות פשוט בשבילו.
אביו... מה הוא הולך לעשות לו? ברגע שיחזור לעולם האמיתי כביכול (הוא עדיין התקשה לחשוב על קסם כאמיתי), האם יקבל אותו (מה שיהיה נס) או שמה יעיף אותו לרחובות כפי שעשה לפני כמה חודשים?
בינו ולבין עצמו, הוא ידע שזו האפשרות השנייה.
ובידיוק בגלל זה, הוא לא הומו.

הוא התעורר, כולו מזיע ומתנשף מסיוט מוחשי למדי, נרגע כאשר רואה את פני המלאך השוכבות לצידו. הוא הושיט את ידו כדי ללטף את שיערו הפרוע של הארי, שנייה לאחר מכן שאל את עצמו מדוע שיחשוק בכך.
ובכן... השיער של הארי די נשי, אתה לא חושב? ענה לו קול במוחו.
בלבו הוא ידע שהסיבה המרכזית לרצון לגעת בהארי היא אחרת לגמרי.
הוא לא יכול להיות הומו. הוא פשוט לא יכול.
באמת? שאל קול נבזי בעמקי מוחו, אם אתה לא הומו, למה שתנשק אותו?
הוא היה יכול לשקר, להכחיש, לענות לעצמו שזה רק בגלל ההרגשה המדהימה שתוקפת אותו כל פעם ששפתיהם נוגעות, אבל הוא החליט פשוט להניח לזה. הוא לא חשוב כרגע, הארי חשוב יותר.

הוא הסתכל על הארי, שפקח את עיניו באיטיות- הן תמיד היו בהירות יותר בבוקר- וחייך אליו.
"בוקר טוב" לחש, מבריש את שפתיהם.
"בוקר טוב" ענה דראקו, מוקסם מהנער.
הארי קם ממיטתם, והחל להתארגן במהירות שיא, דראקו הצטער על שלא היה לו זמן לצפות בשריריו הנמתחים בזמן שלבש את בגדיו...
הוא התנער ממחשבותיו, מנקה את ראשו ומפנה אותו לעניינים חשובים יותר.
"אז מה עושים היום?" שאל.
"ספרייה" ענה הארי בקצרה, ולא הוסיף.
"שוב?" הם כבר סיימו לחקור על וולדמורט... או שלא? כמה מידע יכול להיות על אדם אחד?
"אני רוצה לחקור על ההורים שלי" פירט "ועל סיריוס. עכשיו תתלבש."
דראקו זימן חליפה שחורה שרצה ללבוש זמן רב, רק שלא הייתה לו ההזדמנות.
"הלכת על מגונדר היום. הא?" הקניט אותו הארי כאשר יצאו מחדרם.
דראקו משך בכתפיו, אם כי רצה לענות משהו בסגנון של 'במיוחד בשבילך', שנייה לאחר מכן הוא תהה אם זה מקובל, הרי הארי לא החבר שלו...

הם נכנסו לספרייה,דראקו חיפש מקום ישיבה בעוד הארי שואל את מדאם פינץ היכן יוכל למצוא ספרים המכילים מידע על לילי וגיימס פוטר.
דראקו שמע בחצי אוזן את שיחתם, חציו השני של מוחו עדיין היה טרוד במחשבות בסגנון הארי.
"אני מצטערת, נערי, אך מעטים הספרים בעלי מידע על הוריך"
הארי נראה אבוד "אז... תוכלי להגיד לי לפחות היכן אוכל למצוא מידע על סיריוס בלק?"
"בלק? בלק? בלק הוא אדם מסוכן ביותר."
הארי היה שרוי בהלם, ומילמל משהו למאדם פינץ, מתחיל להתקדם לעברו.
"אתה בסדר?" שאל, בעודו מסיט כיסא. הוא לא רצה להודות ששמע את שיחתם, הוא העדיף לתת להארי לדבר, הוא ידע שמוטב כך.
"אין שום מידע על ההורים שלי בספרייה, ומאדם פינץ מחזיקה בדעה שסיריוס הוא פושע מטורף משום מה." את החלק האחרון אמר בלעג, כאילו לא ייתכן שקרוב המשפחה האחרון שנותר לו הוא פסיכופת מסוכן.
הנה עוד דבר שדראקו הבין. הוא הבין יותר מדי דברים בהארי,אולי זה סימן...
סימן למה?
הוא התנער, בפעם המאה להיום, מנסה למצוא פתרון לתסכולו של הארי.
"הארי...ההורים שלך למדו בהוגוורטס, נכון?"
"כן..." ענה הארי, מבטו חשדן,מנסה להבין לאן דראקו חותר.
"אז למה שלא תתחיל לתשאל את המורים?"
פניו של הארי זרחו "זה רעיון מדהים.תודה דראקו." הוא נשק לשפתיו. נשיקה קצרה, אך היא גרמה לתהפוכות בבטנו.