☾︎הם עוד התכרבלו בספה,גוף כרוך בגוף, נשימותיהם מתואמות והארי מנמנם בזרועותיו של דראקו כאשר נשמעו דפיקות עדינות על דלת ביתם.
מי זה יכול להיות? חשב דראקו. (חטפני מדורה, אלא מי? - ה.כ)
הוא קם מהספה באנחה של אדם בן שמונים והתקדם לעבר הדלת.
מולו הופיע האדם השנוא עליו בעולם, - לא פחות - רון וויזל (או משהו כזה).
"ה-היי, איפה הארי?" גמגם רון, הוא בבירור ציפה להארי.
טוב, הוא קיבל אותו במקום. הוא יתמודד. (או שלא, אם דראקו יחליט לחנוק אותו. הוא עדיין לא החליט.)
"בבית." ענה, בבירור אינו טורח לספק לרון מידע. הוא רצה שיבין את הרמז ויעוף מכאן כבר.
רון גירד בזרועו בעצבנות "אני יכול להיכנס?"
דראקו זז ממקומו בתשובה .
"תודה" מלמל רון בעודו נכנס בפתח הדלת.
הארי קפץ מהספה בהפתעה כאשר ראה את רון.
"היי הארי."
"רון, ה-היי." ענה הארי, אינו יודע כיצד להתנהל מול הסיטואציה המורכבת שבה נמצא כעת.
"אני אשאיר אתכם לבד" אמר דראקו לפתע, בהחלט מודע למצבו של הארי.
"תודה" לחש לו כאשר עבר על פניו.
הארי אולי לא הבחין בכך, אבל לדראקו היה קשה להשאיר את הארי ורון לבדם, במיוחד אחרי מה שקרה בפעם האחרונה, אבל הוא ידע שהדבר חיוני אם הוא רוצה את הארי רק לעצמו.
אחרי דקות ארוכות של מלמולים וגמגומים, בעיקר מצדו של רון, רון התעשת והתחיל לדבר.
"תקשיב, הארי, אני- "
הארי נשם עמוק, הוא ידע שזה יגיע בסופו של דבר. "רון, מה שקרה באותו היום היה תאונה."
רון נרתע למשמע דבריו "אני יודע, אני יודע. זה מה שרציתי להגיד לך היום. טוב, לא רק את זה. הקסם שלי השתולל -" דיבורו של רון הפך מהיר, מתלהב. "אתה בטח לא תאמין לי, אבל אני קוסם. עם שרביט ומטאטא והכל, קסם קיים! היית מאמין? אני עדיין לא מסוגל להאמין-"
הוא היה מסוגל להמשיך כך שעות אילולא הארי היה קוטע אותו. "רון"
"מה?"
"אני יודע."
"יודע מה?" רון היה מבולבל.
"שקסם קיים. גם אני קוסם."
"הו"
"בכל מקרה, מה הדבר השני?" הארי נעשה ענייני, הוא רצה כבר לסיים עם זה ולחזור להתכרבל עם דראקו. הוא מעולם לא היה אדם חמים, אבל דראקו שינה את זה. הוא שינה אותו.
YOU ARE READING
Hallucinations(הזיות) -drarry
Fantasi{הושלם} דראקו נזרק מביתו בשעת לילה מאוחרת ,למזלו מישהו מוצא אותו . הפרקים הראשונים לא כל כך ארוכים.סליחה על זה,אולי אני אמצא זמן לשכתב אותם.כרגע הפרקים נעים בין 800 ל1000+ מילים. מכיל : קללות (סוג של) בןxבן 🏳️🌈 דרארי תכנים 14+ (אני אודיע שיהיו...