היא נשאבה רק לעיניים שלו. לא הבחינה לאן צעדיה הולכות. פשוט מובלת אחריו.
איבדה חוש כיוון.
ההתחלה הייתה קלה משחשבה. פשוט להיות נסיכה מושלמת שהיא אינה. לרצות את הסובבים בדמות אותה הם רוצים.
אך מהר מאוד היא כבר לא דאגה על איך תראה והאם היא מושלמת כמו...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
👑
"ג'אנהיון, איך את?".
קולה הרך של המלכה בקע מבעד לערפול שכבש את מוחו של ג'אנקוק. דמעות משונות זולגות על פניו. "מה קורה לי..." לחש בכאב. מנסה למחות את הכאב מפניו אך יד רכה תפסה בשלו, מונעת זאת.
"האבקה מעט חריפה ומעוררת את בלוטות הדמעות. זהו סימן טוב, גופך מתרפא". בקע קול עמוק ליד אוזנו. מעורר לחיים. הוא פקח את עיניו והיישיר אותם לעבר הנסיך שהיה מולה. "האם את מסוגלת ללכת לבדך?". שאל בעדינות.
ג'אנקוק לא ענה. ראשו כאב והתנדנד לצדדים בהילוך איטי. "הוסוק כואב לי..." פלט ללא מחשבה מוקדמת. בוטח רק ביועץ האישי שיוכל לעזור לו.
"הנסיכה צריכה מנוחה. ככל הנראה נכנס לגופה מאכל אליו היא רגישה." דיווח הרופא לאחר בדיקה מעמיקה. הוסוק הנהן והתקדם לעבר ג'אנקוק. "תודה." הודה לרופא המלכותי ואחר פנה למלכה. "הוד מעלתה אני אעלה את הנסיכה לחדרה על מנת שתנוח מעט."
"אין צורך. אעשה זאת אני." קטע אותו הנסיך. "חדרה קרוב לחדרי כך שאיני מחשיב זאת כטורח. היי רגועה הוד מעלתך". הרגיע את המלכה שהנהנה בהסכמה. "טפל בבת שלי היטב, בסדר?".
הנסיך הנהן, ידו עוטפת את צווארה של הנסיכה בעוד ידו השנייה מזדחלת אל רגליה. הוא הרים אותה בזהירות וקד בראשו למלכה לפני שפנה ללכת. הוסוק התכונן ללכת אחריהם אך קולה של המלכה עצר אותו. "אל. תן להם. יחסיהם אמורים להיבנות היטב." קולה היה מעט קשוח.
"אם כך אטפל בה עם התרופות-"
"אין צורך הוסוק." גבותיה התקשחו. "הנסיך יטפל בה. הנח לג'אנהיון."
הוסוק הרכין את ראשו בכניעה. "כן הוד מעלתך". אז המלכה ידעה. מדוע אבל ג'אנהיון מעולם לא הבחינה ברגשותיו כלפיה...
⚜
"אני בסדר..."
"אינך". השכיב אותה הנסיך בזהירות על מיטתה, מבחין בכלב שמייד ניגש אליה, מלקק את פניה בהתלהבות. "טאני..." חיוך חלש הופיעה בפניה, ידה נשלחת בזהירות ללטף את פלומת שערו של הכלב.
