היא נשאבה רק לעיניים שלו. לא הבחינה לאן צעדיה הולכות. פשוט מובלת אחריו.
איבדה חוש כיוון.
ההתחלה הייתה קלה משחשבה. פשוט להיות נסיכה מושלמת שהיא אינה. לרצות את הסובבים בדמות אותה הם רוצים.
אך מהר מאוד היא כבר לא דאגה על איך תראה והאם היא מושלמת כמו...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
👑
קרן אור פרצה דרך דלתות המרפסת הגדולה והרחבה. מחממת את הפתח. חודרת לחדר ומאירה את כולה.
לאור חומה הנעים, התענג המלך הצעיר והטרי, עיניו עצומות בעוד ידיו נשענות על המעקה. מביטות בנוף הרי האמליה. עדיין לא מאמין שאלו הם חייו. ואולי לעולם לא יצליח.
דמעות קטנות ניקוו בעיניו. משחזר זכרונות וימים יחד עם הרגעים האחרונים שחלפו עליו אתמול.
צל הגיח משום מקום, מופיע על מעקה המרפסת העבה בו ניתן אף לשבת בבטיחות. ידיים רכות נעטפו ללא קול אזהרה סביב בטנו, לחיים חמוצ'ות הורגשו בגבו. משלחות בו צמרמורת. "מדוע עזבת אותי?..." מלמל קול קטן ונמוך על אוזנו. רוטן. רדום.
חיוך אוהב ניתלה על שפתיו של המלך יחד עם הבעה מעט מודאגת. הוא הסתובב אל עבר הגבר מולו,ממהר להרים אותו ולהניח בעדינות על מעקה המרפסת. מותיר את ידיו סביב מותניו של הלה בעוד ההוא כרח את זרועותיו סביב צווארו, חיוך יפיפה מתפרס בו.
"אתה מרגיש טוב?". שאל ברוך. "לא היית צריך לקום אתה צריך להחלים מעט אחרי הלילה".
סומק התפזר בלחיי חיוור הפנים. "א-אני בסדר טאהיונג..." לחש בקול רך ושחוק. כמעט בלתי נשמע. ניצוצות בוהקים בו מזכרון האתמול. "כואב רק מעט.." הוסיף במהירות.
חיוך התפרס על פניו של טאהיונג, רוכן קדימה לנשיקה ארוכה על שפתי השני.
הוא התנתק והביט בפנים הקרובות אליו, חולק נשיקה נוספת ומאריך את הזמן יותר, לפני שהתנתק שוב. מנשק את הלחיים כל אחת בתורה. אינו שבע מלתת אהבה. נהנה מהצבע הורדרד והיפה בעורו של ג'אנקוק.
