👑: פרק 30.

196 31 31
                                    

👑

Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.

👑

הגשם ניתח ארצה בחוזקה.
הם הילכו ככה כבר חמישה ימים, מבוססים בבוץ, דרך הנהרות הצדדיות וכוכים ומנהרות מסתוריות שנחפרו למטרה זו לפני כמה חודשים.

הנער הדחוק בינות שני לוחמים לא יכול היה שלא לחוש געגוע לארצו ממנה התרחק עם כל יום וכפי הנראה עוד מעט יעבור לטריטוריה אחרת דבר שימנע ממנו את היכולת לחזור.

הגעגועים חבטו את ליבו. געגועים לאדם אחד שבילה איתו כל כך המון זמן בחודשיים האחרונים...

ג'אנקוק היה מופתע מכמה הותיר הנסיך בליבו, כמה חיבה, מידות, הערכה וחיוכים עם טעויות נחרטו בליבו על האדם הזר שהפך ביום אחד לנסיך הקרוב אליו.

הוא החליק לפתע, האדמה הבוצית מנתרת בין אצבעותיו. אך גופו הוחזק במהרה על יד זרועות זרות. "הזהר". העיף לו חיוך זעיר האיש שכל הלוחמים רחשו לו חיבה יתרה ומילאו כל פקודה שלו.

מול עיניו של ג'אנגקוק חלפה לפתע תמונה אחרת. הוא וטאהיונג בלילה אחיד וחשוך, מול ירח כה נעים. מחובקים יחדיו, משרים חמימות. חיוכים עברו בין שפתיהם עד שגם הם נפגשו לבסוף...

הכאב חתך את עיניו בעודו דוחף את האיש ממנו במבט מפוחד.

זה לא הנסיך... לא טאהיונג... אף אחד לא ייגע בו מלבדו...

במחשבה מהירה ולא מחושבת, פרץ לפתע ג'אנגקוק בינות ללוחמים בחוזקה עם כל הכוחות שנותרו בו, מתחיל לרוץ כרוח סערה הרחק מהם, לפנים היער.

הוא המשיך לברוח למרות ששמע את קולם.

אני צריך לחזור חזרה... חייב, מה איתו עכשיו? טיפלו בו? ואולי הוא כבר הבריא? מחכה לי...

פניו הפכו מעודדות רצות חזק יותר כשלפתע מחשבת ברק מוטטה אותו.

הנסיך לא מחכה לך ג'אנגקוק.

הוא לא... פשוט לא...

אבל- ניסה להלחם בקול, מביט לאחור בחרדה ומבחין בלוחמים הקרבים אליו במהירות עזה.

הם כיתרו אותו בבת אחת, הראשון שניסה להתקרב יותר קיבל ממנו דחיפה. הלוחמים העבירו מבטים חוששים, לא יודעים מה לעשות כשלפתע הופיע הראשי. "ג'אנגקוק אל תברח בבקשה, אנו פועלים לטובתך הבלעדית בלבד!" ניסה להרגיע את הנער הרועד מהקור שהישרה הגשם והפחד שצימרר את עצמותיו.

۷ƙ|נסיכה (לא) מושלמתWhere stories live. Discover now