۷ƙ|נסיכה (לא) מושלמת

👑: פרק 44.

[כי התגעגעתי לתמונות השמנות שלהם יחד🥰]

👑

"העם רועש. וכועס." מסר למלכה בקול מוניטוני.

אנחה יצאה ממנה. נשענת לאחור וחושבת.

"הכעס מובל בעיקר על הנסיך שהותיר את הנסיכה בודדה." הוסיף לאחר כמה דקות שתיקה.

"אי לכך נקטנו בצעד מעט חריג ודרשנו מהנסיך לשאת בעונש. אך נראה שחמישים מלקות אמנם הקטינו את האיום למרד אך הם עדיין זועמים". סיכמה באי שביעות רצון.

"אכן כך."

"האם הנסיך מחלים היטב?". שאלה.

"בהחלט. גבו אמנם עדיין פצוע אך יומיים עם עשבי המרפא שהרופא המלכותי הכין במיוחד עבורו השפיעו לטובה על עורו".

היא נאנחה שוב. מתייצבת לבסוף עם גב זקוף. "אני מבינה שאין לנו ברירה". מלמלה בקול כבד.

מתחילה לחלק פקודות.

⚜️

את יודעת שריח הפריחה כבר החל?
אולי... נלך גם הפעם לטייל?

אין לי זכות לבקש בקשות ג'אנהיון... תבחרי אם תרצי.
בנתיים אשמח אם תמשיכי לחייך. המון.
חיוך שלך שווה אצלי יותר.
חיוך שלך הוא כמעט כמו יהלום..

ג'אנהיון כיווצה חיוך שהיה על פניה. משחררת אותו לבסוף.

הוסוק היה שולח לה את המכתבים הללו שבעה פעמים ביום. עם ציפור. או מתחת לצלחת איכשהו היה מוחבא הקלף. בין הקלידים כשהלכה כך פתאום לחדר הנגינה.

היא הרגישה מיוחדת. הוסוק עוקב אחריה. משמע עשה מאמצים בשבילה.

ליבה התחמם.

והיה בזה כדי לרפא את ליבה שחשש שאולי ורגשותיה חד צדדיים. כעת הכל היה ברור לה. כעת אולי יכלה להבין אותו. אולי. אינה בטוחה. אולי רצתה שיהא בעל אומץ כמו הנסיך קים.

מבינה לפתע שאינה רוצה את הנסיך קים. רוצה פשוט את הוסוק. הפחדן. האחד שעושה ככל שיצוו עליו. ובמיוחד ימהר לעשות את הפקודות הקשורות לנסיכה. או אלו המורות על ידה בלבד.