היא נשאבה רק לעיניים שלו. לא הבחינה לאן צעדיה הולכות. פשוט מובלת אחריו.
איבדה חוש כיוון.
ההתחלה הייתה קלה משחשבה. פשוט להיות נסיכה מושלמת שהיא אינה. לרצות את הסובבים בדמות אותה הם רוצים.
אך מהר מאוד היא כבר לא דאגה על איך תראה והאם היא מושלמת כמו...
Oops! This image does not follow our content guidelines. To continue publishing, please remove it or upload a different image.
👑
"מוזיקה!". הכריזה המלכה בצהלה. לוקחת בחיוך עדין את ידו של השר המקורב אליה, סו-ראן, ונכנסת למרכז האולם. מתחילה לרחוש איתו בוואלס עדין וטהור.
כעת זה הזמן. הנסיך אמור להתקרב אליה. להציע את ידו. לרקוד עימה. ג'אנהיון לקחה נשימת לחץ קטנה מבחינה שעוד אנשים הצטרפו לרחבה. ניגון נעים ובו זמנית מעלה חיוך התנגן באולם. כמה מבני המלוכה חלפו על פניה. מאחלים לה מזל טוב. מגישים לה מתנות מדיי פעם בעוד המשרתות צצות לפתע משום מקום ודואגות לרוקן את ידה במהירות.
"ג'אנהיון".
היא הסתובבה לקול. משהו מתעמעם בה. "ערב טוב ג'ימין".
"אני מוכרח לומר שאת יפה היום. נוצץ." חייך אליה. בידיו שני כוסות. אחת מהן הוא מגיש לה בעיניים מצפות. "אני מקווה שנוכל להכיר אחד את השני יותר. ואולי... להפוך לחברים. מבין הנסיכים כאן באולם אף אחד אינו מכר קרוב שלי. חשבתי שאולי איתך אוכל".
"איני נסיך". אמרה. עיניה על כוס השתייה. מתלבטות.
"איני צריך שתיהי." נזהר בלשונו. לבל ישמע מישהו מילה משיחתם הרמוזה. "את מוצאת חן בעיני בדרך שאת". חייך אליה. מקרב יותר את הכוס היפה והנוצצת במשקה הזורח. רגע קל וחיוך קטן ומתרצה עלה על פניה בעודה מגישה יד לקחת את הכוס.
"ברגע שתרגיש שאתה מתחרט על המילים שעכשיו אמרת פשוט תעזוב. אינך צריך לבוא אליי ולהודיע. אפילו לא להתנצל". הבהירה. אינה שמה ביטחון בנסיך מולה. אבל ג'ימין חייך וחיבק אותה בזהירות. נזהר על קישוטי שערה הנוצצים.
"לא אתחרט. אני בטוח". נקש בכוסה. מחייך אליה חיוך קמוץ. עינו פזלה לרגע לצד. "אינך אמורה לרקוד עם הנסיך טאהיונג?".
"כן. אמורה לרקוד עימו בדקות הקרובות". נשפה בלחץ. פעימות ליבה מגבירות קצב. שפתיה ננשכות באי שימת לב.
"הוד מעלתך, ג'אנהיון." ניגשה אליה בחיוך נסיכה יפה בעלת שמלת זהב פרחונית, החושפת את חזיה מעט עד לכתפיה. העתק שמלתה של ה'נסיכה בל' השמורה בהסטוריית העם. "כמה יפה את. בוודאי עמלו עליך כל היום המשרתות". קרצה קריצה שלא מצאה חן כל כך בעיני הנסיכה אך זו חייכה בתמימות.
