"השתולה שלנו עושה את עבודתה כראוי," אמר הלורד, בהביטו אל גביש הקריסטל הענק שמולו. הקריסטל הציג את חברתה של מריאן הקטנה, החומקת בשקט אל כיוון הקריסטל. בלילה ששרר בקושי היה אפשר להבחין בקריצה הקטנה ששלחה ללורד, כמעט כאילו ראתה אותו. היא הביטה בריכוז בעיניו עוד פעם אחת אחרונה ויצאה מבעד לטווח ראייתו.
"קדימה, ילדה קטנה," מלמל הלורד. זה לא היה אופייני לו, להפגין רגש כלשהו, אבל הוא התרגל. זה היה מלחיץ במקצת.
אופאל חזרה ובידיה כדור בדולח קטן. היא הביטה אל תוך עיניו של הלורד, כך נראה.
הלורד התרכז. ראשו דאב, וכפות ידיו נקמצו לאגרופים. קמטיו העמיקו.
בפרץ אור אחד כדור הבדולח שבידיה של אופאל התמלא באדים ובעשן בצבע סגול כהה. אופאל השפילה את מבטה אל הכדור בתדהמה גלויה. 'וואו,' היא אמרה בלא קול. היא שלחה את מבטה אל כיוונו של הלורד.
הוא לא היה שם.
* * *
"אופאל?"
מריאן רכנה מעל חברתה הישנה. שעת הבוקר הייתה מאוחרת, ואופאל עדיין ישנה כמו ארנב קטן במאורת אימו. מריאן העדיפה לבלות את היום בחיפוש עזרה נוספת מאשר לנסות להעיר את חברתה.
"מ...מה?" מלמלה אופאל. עיניה נפקחו בקושי, והיא הביטה במריאן בתחינה. "אפשר לישון עוד קצת, בבקש..." עיניה של אופאל נעצמו בשנית.
מריאן נאנחה. היא טלטלה את אופאל בכוח. "אופאל!" היא צעקה, חצי-צועקת חצי-צוחקת. "קומי!"
אופאל התעוררה ושלחה אל מריאן מבט מעוצבן וילדותי. "אוף."
מריאן הסיטה את מבטה מאופאל לרגע אחד, בדיוק כדי לפספס את כדור הבדולח שהתגלגל מתרמילה של אופאל, ששימש לה ככרית. אופאל הרימה את הכדור לפני שהספיק להשמיע רעש, ותחבה אותו לתוך התרמיל במהירות האפשרית.
מריאן חזרה אל אופאל. "אופאל, אנחנו צריכות למצוא עזרה. אי אפשר לישון כל היום."
"בסדר, בסדר," אמרה אופאל במורת רוח. "זה לא שתכננתי על זה ממילא."
מריאן הרימה גבה.
אופאל ניערה את בגדיה והתחילה ללכת לכיוון אקראי. "אין כיוון נכון או לא נכון," זימרה. "בואי."
מריאן הלכה אחריה בצעדים כבדים. "אני באה. רק תגידי לי מה התכנית?"
"חייבים תכנית בעולם הזה? כי אם כן, אני לא רוצה לחיות בו יותר."
"את לא חיה," ציינה מריאן.
"אה, נכון."
* * *
אופאל חייכה. כשהלכה בכיוון ביתו של הלורד עם מריאן מאחוריה, לא יכלה שלא להרגיש סיפוק. הרי היא ביצעה את עבודתה על הצד הטוב ביותר. והיא עוד תקבל תשלום על כל ההנאה הזו! הו, האושר...
לבינתיים, כדור הבדולח קרקש בתוך תיקה של אופאל. היא קיוותה שלכדור לא קרה כלום בזמן המועט שבו לא ראתה אותו. היא הרי מחזיקה בתוכו את תוחלת החיים של אדונה.
כשמריאן לא ראתה, אופאל פתחה את רוכסן התרמיל והכניסה את ידה בין הרווח שנוצר. כדור הבדולח לא נשבר או נשרט, לפי הרגשתה. יופי.
"מריאן, את הולכת לאט," היא העירה והפנתה את ראשה לאחור.
"אני ממהרת," רטנה מריאן. לא היה נראה שהיא חושדת במשהו.
הו, הכול נהדר.
YOU ARE READING
אור סגול כחלחל
Fantasy* לשעבר 'מריאן' * מריאן היא נערה רגילה. עד כמה שאפשר לקרוא לחייה "רגילים". ביום אחד, היא גילתה שאחותה הגדולה, שברחה מהבית לפני יותר מעשור, חוגגת את חתונתה. ועוד יותר מזה, שאחותה הגדולה מתכננת רצח. הרצח של מריאן. ובאותו יום, אחותה מממשת את תוכניתה...
