פרק 2: עמוק בפנים

1.2K 78 34
                                    

נ.מ דראקו

כל השנה הזאת ניסיתי להבין מה עשיתי לא בסדר.
ניסיתי להתקרב להארי אך הבוצדמית לא אישרה זאת ונתנה לי סטירה מצלצלת שעד עכשיו כואבת לי. מאז לא העזתי להתקרב להארי.

כעסתי על עצמי ממש, יש עוד מלא בנים בטירה למה התאהבתי במישהו שאין לי סיכוי איתו? טוב את זה בחיים לא נדע ואני אחייה עם שברון לב.

אסור לי לספר את זה להורים שלי, אחרי מה שאבא שלי עשה לי שהוא גילה שאני גיי אני גם לא רוצה לספר להם.

פלשבאק
היום הולדת של דראקו 1992

"אבא,אמא אני יכול לשאול אתכם משהו?" שאל דראקו בן ה12.
"ברור" ענתה אימי.
"למה בנים לא יכולים לאהוב בנים?" שאלתי בתמימות.
אבי נחנק מהיין האדום ששתה ואמר לי בצעקות "אתה לא תוציא כאלה מילים מהפה שלך יותר לעולם!"
לא הבנתי למה הוא כועס ככה אז עשיתי לו דווקא, התחלתי לדבר כל הזמן על בנים עד שלאבא שלי נמאס לשמוע את כל זה והחליט להעניש אותי, הוא עינה אותי בקללת הקרושיו חמש פעמים כל יום. ואם זה לא היה מספיק הוא חרט על הגב שלי את המילה "ילד מטומטם!"

כל גופי רעד מתחושת הפלאשבק בראשי.

התחלתי לפתח התקפי חרדה אחרי המקרה הנוראי, אף אחד לא ידע אפילו לא אימי שניסתה למנוע מאבא שלי לעשות לי את כל זה.

כל פעם שאני היה קורה הייתי בורח לשירותים עד שהייתי נרגע. הפעם זה תפס אותי בחדר המועדון ולא הייתה לי אפשרות לברוח לשירותים. ישבתי ליד פנסי, לא באמת הקשבתי למה שהיא אמרה רק ניסיתי להתרכז בלקחת נשימות ארוכות ולהירגע. כל פעם שמשהו היה מזכיר לי את אבא שלי או משהו מהמקרה שביניהם היה פלאשבקים ושיחזור של הסצנה בחלומות התחיל לי התקף חרדה.

אז כן, אני דראקו מאלפוי, אני גיי(אבל לא סיפרתי לאף אחד וגם אף אחד לא ידע) יש לי התקפי חרדה ואני מאוהב בסתר בהארי פוטר.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
(לילי) שכתבתי את הסצנה הזאת בראש כל הלילה, אז ישר שקמתי בבוקר התחלתי לכתוב את הפרק.
מקוות שאהבתם את הפרק
תכתבו לנו בתגובות
נשמח לקבל ביקורות
אוהבות לילי, לונה ובולי
עד הפרק הבא
תקיאו קשת🌈✨🌈✨

ביום שונאים בלילה אוהביםWhere stories live. Discover now