ביום שונאים בלילה אוהבים

אפירולוג

נ.מ דראקו
קמתי מקול בכי, נאנחתי בעייפות וקמתי מהמיטה.
זרקתי על הארי כרית והלכתי לכיוון החדר של סקורפיוס.
הרמתי את סקופיוס מהלול והסתובבתי איתו ברחבי החדר עד שהפסיק לבכות.
החזרתי אותו ללול והסתובבתי, הארי הופיע שם. קפצתי מבהלה. "גם אחרי 19 שנים אתה עדיין מצליח להבהיל אותי" לחשתי
"אתה אבא טוב" הוא אמר לי בחיוך
"ברור שאני אבא טוב, כי יש לי אותך לצידי" אמרתי ונישקתי נשיקה קטנה לשפתיו.
הלכתי לכיוון החדר של אמה, היא הייתה ערה.
"מה את עושה ערה? 2 בלילה עכשיו"
"אני מתרגשת, אני לא יכולה ללכת לישון"
מחר אמה נוסעת להוגוורסט פעם ראשונה אז ברור שהיא תתרגש.
אני והארי נכנסו לחדרה והתיישבנו על המיטה, כל אחד מצד אחר.
"זה בסדר להתרגש" הארי אמר
"אני התרגשתי מאוד בפעם הראשונה שהגעתי להווגורסט. לא ידעתי כלום על עולם הקוסמים, הכל היה חדש לי. את תכירי חברים טובים ותמיד תוכלי להשוויץ שההורים שלך הם הארי פוטר ודראקו מאלפוי"
היא ציחקקה והנהנה
"לילה טוב" היא אמרה ונישקה אותנו בלחי
"לילה טוב חמודה" אמרתי בחיוך וקמתי מהמיטה.

נ.מ הארי
עברנו דרך הקיר לרציף ¾9 וראינו את הרמיוני ורון. חיבקתי כל אחד מהם.
"שלום מיני דראקו" הרמיוני אמרה בקול חמוד. היא הרימה אותו והוא ישר הפסיק לבכות.
צחקקתי ודראקו הסתכל עלייה במבט המום.
אני ודראקו חיבקנו את אמה כל אחד בתורו והיא רצה לרכבת יחד עם הוגו, הילד של רון והרמיוני. רוז כבר בשנה השלישית.
הכל היה טוב, הצלקת לא כאבה לי כבר 19 שנים ולוציוס מת כך שהוא לא יכול לפגוע יותר בדראקו.
~~~~~~~~~
אז הסתיים לנו הסיפור
תודה על כל התגובות הטובות, עם כל תגובה ותגובה השתפרנו יותר בכתיבה.
אוהבות לילי ולונה
פאנפיק חדש
תכנסו לפרופיל ותוכלו לראות פאנפיק חדש של ליני
כותבות הסיפור👇🏻
GeorgeLovegood ו- ofrimel ואנוכי

בעמוד של GeorgeLovegood תוכלו למצוא פאנפיק חדש שהתחלנו לכתוב
קוראים לו The pain of love לכו לקרוא!
עד הפאנפיק הבא תקיאו קשת!✨🌈