ביום שונאים בלילה אוהבים

פרק 18: הריתוק

נ.מ: דראקו

מיהרנו להתנתק אחד מהשני.
"בפעם הבאה תסגרו את הווילונות" סנייפ אמר בקול הקר הרגיל שלו. "10 נקודות מגריפינדור" - סנייפ הסתכל על הארי - "ומסלית'רין"סנייפ העביר את מבטו מהארי אלי.
"פרופסור, זה לא כמו שזה נראה!" הוא עומד לספר את זה לאבא שלי. אני יודע את זה.
"זה כן כמו שזה נראה. אתה ופוטר הת... התנשקתם" הוא הדגיש את המילה 'פוטר' ואמר אותה בזלזול.
"פרופסור, בבקשה אל תספר לאבא שלי!" התחננתי.
"אז ריתוק. מחר בערב. שניכם." אמר סנייפ בקול מאיים.
"סניי... פרופסור, מחר בערב יש לי ריתוק אצל אמברידג'" הארי אמר. שכחתי לגמרי מהריתוקים האלה שלו.
"פרופסור אמברידג'. לעולם אל תגיד שם של מורה בלי המילה פרופסור" תיקן אותו סנייפ בקור והחוסר סבלנות.
"סליחה, יש לי ריתוק אצל פרופסור אמברידג'" הוא אמר  בחוסר סבלנות והקפיד להדגיש את המילה 'פרופסור'.
"יפה. אז תבואו ישר אחרי הלימודים שלכם לחדר שיקויים" אמר סנייפ ויצא מהכיתה  התרחקתי דלת.
"אני כזה מטומטם!" צעק הארי.
"הארי, בייב, אתה לא מטומטם, אתה הבן אדם הכי חכם שפגשתי בחיים שלי! טוב, אולי פחות מגריינג'ר" הארי צחק. לקחתי לו את הידיים ופתאום שמתי לב לצלקות על כף היד שלו. 'לא אספר עוד שקרים' זה מה שהיה כתוב על כף היד שלו.
"מה זה?!" שאלתי את הארי
"זה... זה כלום" הארי מיהר לקחת את היד שלו בחזרה.
"הארי! מה זה!" צעקתי.
"אמברידג'" הארי אמר.
"זה מה שהיא גורמת לך לעשות בריתוקים שלה?!" הזדעזעתי. "לחרוט לעצמך על היד?!"
"כן... זה דווקא לא כזה נורא, אני חושב עליך ואז הכאב נעלם" אמר הארי בחיוך. החזרתי לו חיוך והגנבתי לו נשיקה.

נ.מ: הארי

"למה הפרצוף המבואס? הוא נפרד ממך?!" שאלה הרמיוני בבהלה.
"לא, סנייפ תפס אותנו. ריתוק" אמרתי.
"וואו, אז מחר יהיה עמוס מריתוקים" אמר רון.
"אני הולך לנוח קצת" התעלמתי מרון. "הרמיוני, יש מצב שאת מכינה לי משהו כמו זה שהכנת לצבא דמבלדור? אבל אל תעשי מאוניות, כדי שאני אבין. תכיני שניים"
"אוקיי, כשתקום זה כבר יהיה מוכן" אמרה הרמיוני.
~~~~~~~~~~~~
מה אתם חושבים, סנייפ יספר ללוציוס?
עד הפרק הבא תקיאו קשת✨🌈
אוהבות לילי ולונה