פרק 15: אין יותר סודות

896 57 26
                                    

נ.מ: דראקו
עלינו לרכבת והוא הלך לוויזלי והבוצדמית ואני הלכתי לסלית'רינים.
"דראקו!" פנסי אמרה כשנכנסתי.
"כן זה השם שלי" לבשתי שוב את המסיכה הרגילה שלי, של ילד סלית'ריני מקובל.
"שמעתי שהסנדק של פוטר והזאב מאורסים" פנסי אמרה עם פרצוף של גועל על הפנים. רציתי להחטיף לה, אבל לא רציתי שזה יראה חשוד אז אמרתי "כן, זה מגעיל" זה היה כואב להגיד את זה, הרי אני גיי, אבל אם סלית'ריני כלשהו יגלה את זה, אני אסבול בהוגוורטס.

נ.מ הארי
רוב הנסיעה דיברתי עם רון והרמיוני במפתיע נרדמה על הברכיים של רון. רון כמובן נהנה מזה והתחיל לשחק בשיערה.
הייתה לי הרגשה שמשהו קורה ביניהם, הייתי חייב לשאול את רון
"רון?"
"כן?"
"מה קורה בינך לבין הרמיוני?"
הוא ישר התחיל להאדים וגימגם
"כ-כלום ל-למה אתה חושב ככה?"
"דבר ראשון, הרמיוני בחיים לא נרדמה ברכבת. שתיים, היא נרדמה לך על הברכיים. ושלוש, מרוח לך חיוך על הפנים כל הנסיעה."
"טוב בסדר תפסת אותי" רון אמר בהרמת ידיים
ציחקקתי ואמרתי "איך זה קרה?"
"הרמיוני כתבה לי מכתב שהיא חייב לפגוש אותי בערב חג המולד, הגעתי לבית שלה והלכנו ביחד לחנות תקליטים מוגלגית. היא בחרה תקליט ואז היא נישקה אותי!"
רון אמר בהתלהבות
"לקח לה זמן!" אמרתי בחיוך
"היא דלוקה עלייך מהשנה השנייה!"
"באמת?" רון אמר מסמיק
"כן" אמרתי מצחקק
"אבל אל תספר את זה לאף אחד כרגע, במיוחד לא לתאומים!" אמר לי רון בחשש
"ברור, אני לא אספר לאף אחד"

כמעט הגענו להווגוורסט, רון התחיל להעיר את הרמיוני כדי שהיא תחליף לגלימה שלה.
הרמיוני חזרה לתא, הרגשתי שאני לא יכול לשמור את זה בסוד, הייתי חייב לספר להם שאני הומו.
"אני יכול לספר לכם משהו?" אמרתי בחשש
"ברור" הרמיוני אמרה לי ברוגע
"אממ, א-אני הומו"
רון ישב שם עם פה פעור בזמן שהרמיוני קפצה עליי בחיבוק
שיערה המתולתל נכנס לי לעיינים והיא מחצה אותי עד שלא יכולתי לנשום
"אני מקבלת אותך כמו שאתה, העיקר שתיהיה מאושר" היא אמרה לי בחיוך אוהב
"תודה" אמרתי בקול חנוק
התנתקתי מהחיבוק והסתכלתי על רון
"מה אתה חושב? ברור שאני מקבל אותך! העיקר שתיהיה מאושר"
"יש לך מישהו?" שאלה אותי הרמיוני
חשבתי לעצמי, 'לספר להם על דראקו או לא?'
החלטתי לספר להם, אני לא מסוגל להסתיר מהם יותר סודות.
"אממ כן"
"מי זה?" שאל אותי רון
"דראקו מאלפוי "
"דראקו מאלפוי?!" רון והרמיוני צעקו ביחד
"אל תצעקו! וכן, יש לכם בעיה עם זה?" שאלתי
"כל עוד הוא עושה אותך מאושר אין לי בעיה עם זה" אמרה לי הרמיוני
"אני מסכים איתה " אמר לי רון
התנפלתי עליהם בחיבוק חזק ומוחץ
"תודה שאתם מקבלים אותי" אמרתי עם חיוך
"זה מי שאתה, אם הוא עושה אותך מאושר למה שנשפוט אותך?" אמר לי רון
"דרך אגב הרמיוני " אמרתי
"אני יודע על שניכם אז תפסיקי לנעוץ מבטים ברון ותנשקי אותו כבר!" אמרתי מצחקק
הרמיוני האדימה והתחילה להרביץ לרון בזמן שהיא ממלמלת "הוא יהרוג אותי מבושה יום אחד"
אני ורון התחלנו לצחוק ורון עטף אותה בחיבוק

ארוחת הערב הסתיימה והסתכלתי לכיוון שולחן סלית'רין, סימנתי לדראקו עם הראש שאני יוצא והוא הנהן והתחיל להתקדם ליציאה.
"לאן אתה הולך?" שאלה אותי הרמיוני
"לדראקו, ביי!" אמרתי עם חיוך
לא הספקתי לשמוע אותם אומרים לי להתראות כי כבר הייתי ביציאה מהאולם.
כל כך התגעגעתי אליו, למרות שראיתי אותו לפני כמה שעות.
~~~~~~~~~~~~~~~
עד הפרק הבא תקיאו קשת🌈✨
אוהבות לילי ולונה

ביום שונאים בלילה אוהביםWhere stories live. Discover now