נ.מ דראקו
הגעתי לחדר הנחיצות וחיכיתי כמה דקות עד שכל התלמידים הגיעו וביניהם הארי.
"צהריים טובים" אמר הארי
"היום אנחנו נלמד קסם מאוד מתקדם, נלמד היום איך ליצור פטרונוס"
מלמולים נרגשים נשמעו ברחבי החדר אך אני רק הסתכלתי על הארי בחיוך קטן.
הארי הראה לנו את התנועה שצריך לעשות עם היד ואמר "אקספקטו פטרונום!" צורה של אייל נחספה לפנינו.
"אתם צריכים לחשוב על הזיכרון הכי שמח שלכם ולדקלם את המשפט"
בחרתי את הנשיקה הראשונה שלי ושל הארי, חשבתי עלייה טוב טוב, שחזרתי בראשי את כל רגשותיי שהרגשתי באותו רגע.
"אקספקטו פטרונום!" צעקתי אך לא קרה דבר רק שובל קטן נוצר.
"תנסה שוב" הארי לחש באוזני
חשבתי שוב על הנשיקה הראשונה שלנו. "אקספקטו פטרונום!" דמות של איילה יצא משרביטי
הסתכלתי על הארי בחיוך וכך גם הוא.
במהלך השיעור חצי מהכיתה הצליחה ליצור פטרונוס.
"כל הכבוד לכם היום למי שהצליח וגם למי שלא, זה קסם מאוד מתקדם ולא ציפיתי שתצליחו בשיעור הראשון." אמר הארי
"אני בעצמי הצלחתי ליצור פטרונוס רק בשיעור השלישי שלי אז אל תאבדו תקווה."
"תתאמנו בתקופת החגים. שנחזור ממנה ישר נמשיך באימונים. חג שמח"
נשמעו מחיאות כפיים בכל חדר הנחיצות ועל כולם נמרח חיוך רחב.
כולם יצאו מחדר הנחיצות ורק אני והארי נשארנו.
"היית מעולה" הארי אמר לי בחיוך
"מה זה היה החיוך הזה שהצלחתי לעשות את הפטרונוס?
זה לא היה סתם חיוך של 'ואוו הוא הצליח"
"הפטרונוס שלך הוא איילה"
"נכון ו...?"
"הפטרונוס שלי הוא אייל"
"זה אומר שאנחנו נשמות תאומות נכון?" שאלתי בחיוך
"כן" הארי אמר לי ונישק אותי נשיקה ארוכה, הלשונות שלנו רקדו ביחד. התנתקנו אחרי דקות ארוכות שבהן ההיינו זקוקים לאוויר.
חייכנו חיוך גדול
"אנחנו הולכים לספר להורים שלנו בחגים?" שאל אותי הארי
"אני חושב שכן" אמרתי בחיוך קטן
משכתי את הארי לעוד נשיקה ארוכה ואוהבת
חופשת החגים הגיעה.
עלינו לרכבת, התיישבתי ביחד עם בלייז ופנסי והארי התיישב עם ווזלי והבוצדמית.
אחרי נסיעה ארוכה שבה בעיקר ישנתי הרכבת עצרה.
ירדתי מהרכבת ונפרדתי מבלייז ופנסי, חיכיתי שהארי יצא מהרכבת. ראיתי אותו מחבק את אמא של ווזלי ואומר להם להתראות, ראיתי אותו מתקדם אליי וחיוך נמרח על פני.
"ההורים שלי מחכים לנו בבית, אני חושב שאמא שלך כבר הגיעה"
הנהנתי עם חיוך על פני
עברנו את המחסום והגענו לתחנת הרכבת המוגלגית.
אף פעם לא הסתובבתי הרבה בעולם המוגלגי, רוב הזמן הייתי באחוזה.
הגענו למכתש גודריק והתחלנו להתהלך לכיוון הבית.
הארי דפק על הדלת ואימו פתחה לנו.
"הארי, הגעת!" היא אמרה בהתרגשות וחיבקה אותו חיבוק מוחץ
"גם אני התגעגעתי אלייך אמא אבל את קצת חונקת אותי"
"סליחה" היא אמרה בציחקוק
"למה אתה מחכה? בוא לפה" היא אמרה לי בחיוך ונכנסתי לתוך החיבוק.
אף פעם לא הרגשתי אהוב כל כך, קיבלתי אהבה רק מאמא שלי, אבא שלי אף פעם לא חיבב אותי.
נכנסנו לבית וראיתי את אמא שלי יושבת על הספה וצוחקת עם סיריוס. אף פעם לא ראיתי אותה כזאת שמחה.
"תראו מי הגיעו!" לילי אמרה בשמחה
"דראקו!"
"הארי!"
אמא שלי באה לחבק אותי וסיריוס, ג'יימס ורמוס באו לחבק את הארי
הם משכו אותי לחיבוק וחייכתי חיוך רחב, הרגשתי אהוב.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~
מקוות שאהבתם את הפרק
עד הפרק הבא תקיאו קשת 🌈✨
אוהבות לילי, לונה ובולי
YOU ARE READING
ביום שונאים בלילה אוהבים
Action-הושלם- לדראקו תמיד היה קראש על הארי אך ידע שלא יהיה לו סיכוי אך מה קורה שגם הארי גם מרגיש משהו לדראקו? 23.5.2021 19.8.2021
