ביום שונאים בלילה אוהבים

פרק 10: החדשות הטובות

נ.מ לילי פוטר
שכבתי על הספה שראשי על ברכיו של ג'יימס והוא שיחק בשערי, צפינו בטלוויזיה עד שהדוויג נכנסה דרך החלון ונחתה על השולחן בסלון.
קמתי לקחת את מכתבה. ג'יימס הסתכל עליי במבט שואל והתחלתי לקרוא בקול את המכתב
היי אמא,
בזמן האחרון אני ודראקו התחברנו ונהפכנו לחברים טובים.
הוא סיפר לי שאבא שלו מתעלל בו שהוא בבית והוא אפילו אנס אותו רק בגלל שהוא גיי!
הצעתי לו שיבוא אלינו לתקופת החגים ביחד עם אמו. אני בטוח שסיריוס ישמח לבלות קצת זמן עם בת דודתו.
מקווה שתסכימו
אוהב הארי
"וואו" מלמל ג'יימס בהלם
"אני לא מאמינה שלוציוס ירד לרמה כזאת שהוא אנס את הבן שלו רק בגלל שהוא גיי!" אמרתי בכעס
"ברור שהוא בא לפה בחגים מצידי שיגור פה עם נרקיסה. אין מצב שהוא מתקרב לבן זונה הזה שוב!" אמרתי בעצבים
"אני מסכים איתך ללא ספק" אמר לי ג'יימס עם חיוך קטן
"אני אלך לכתוב מכתב להארי בנתיים תאכיל את הדוויג" אמרתי לג'יימס והוא הנהן.
התחלתי לכתוב את מכתבי להארי.
הארי חמוד,
ברור שאנחנו מסכימים שדראקו ונרקיסה יבאו אלינו בתקופת החגים מצידי שיגורו פה אין מצב שהם חוזרים לבן זונה הזה!
תודיע לדראקו שאנחנו מסכימים
תשקיע בלימודים!
אוהבת אמא
נ.ב תעדכן אותי מה קורה בינך לבן דראקו
נתתי להדויג את המכתב והיא עפה לה להוגוורטס.

האולם הגדול
נ.מ: הארי
האולם הגדול, ארוחת הבוקר
"הנה הינשופים!" אמר רון
הסתכלתי למעלה בתקווה למצוא קצת לבן בין כל החום והאפור, ובאמת, הדוויג הגיעה עם מכתב מאימי

"ממי המכתב הזה, הארי?" שאלה הרמיוני
"זה מאמא שלי, אבל זה פרטי" אמרתי והכנסתי את המכתב לתיק
הרמיוני הסתכלה עלי בחשדנות
"מה?" שאלתי
"כלום" אמרה הרמיוני והמשיכה לאכול

בשיעור שינוי צורה העברתי לדראקו פתק שכתוב בו שיפגוש אותי אחרי ארוחת הערב בבקתה.
ארוחת הערב הסתיימה ויצאתי מהאולם ויכולתי לראות שגם דראקו יוצא מהאולם והוא מאחוריי.
הגעתי לבקתה ודראקו נכנס אחרי.
"מה רצית?" דראקו שאל
"ההורים שלי שלחו לי מכתב, הם מסכימים שתבוא אלינו לתקופת החגים והם גם אומרים שמצידם תגור אצלנו עם אמא שלך כי אין מצב שתחזור לבן זונה הזה הזה שמחשיב את עצמו כאבא שלך"
דראקו עמד שם עם פה פעור ואז הסתער על הארי בחיבוק.
דמעות אושר מצאו את מקומן בעיניו של דראקו
"תודה" דראקו אמר באושר
"אין בעד מה" אמר הארי בחיוך
"יאללה לך לכתוב מכתב לאמא שלך" אמרתי לו
"בסדר" הוא אמר עם חיוך על הפנים
"טוב אני עייף ואין לי כוח לחפירות של הרמיוני, זה בסדר שאני אנמנם פה?"
"כן בטח"
נשכבתי על המיטה. "תעיר אותי עוד שעה שעתיים כזה."
"בסדר"
אחרי כמה דקות של בהייה בדראקו כותב את המכתב נרדמתי.
יום אחרי
קמתי שהרגשתי גוף קשה נצמד אליי.
סובבתי את ראשי וראיתי את דראקו ישן ומחבק את מותניי.
יצאתי בזהירות מאחיזתו וקמתי מהמיטה. הנחתי נשיקה על הלחי של דראקו ויצאתי מהבקתה.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
(לילי) מה אני עושה במקום להתכונן למבחן במתמטיקה
עד הפרק הבא תקיאו קשת🌈✨