ביום שונאים בלילה אוהבים

פרק 28: מנסים לברוח ממני?

נ.מ: הארי
חיפשתי את דראקו בכל הטירה, איפה הוא יכול להיות?!
מועדון סלית'רין!
רצתי בכל כוחי לכיוון חדר המועדון של סלית'רין ובדרך נתקעתי במישהו ועפתי אחורה.
"תסתכל לאן א- הארי!" הרמתי את ראשי וראיתי את דראקו.
"מה אתה עושה ליד המטבחים?" שאלתי בבלבול.
"הרמיוני רצתה שוקולד"
"למה שהרמיוני תרצה שוקולד?"
"לא משנה... מה אתה עושה פה?"
"רציתי לקרוא לך, צריך ללכת לחדר הנחיצות, אבא שלך בטירה"
"אבל אני לא יכול ללכת, הרמיוני תהרוג אותי"
"הרמיוני תסתדר, בוא!" משכתי אותו והתחלתי לרוץ.
בדרך נתקלנו בלוציוס.
"נהדר" אמרתי.
"נו נו נו. מנסים לברוח ממני?" אמר לוציוס עם חיוך מרוצה על הפנים.
"א- אבא, בבקשה תן לנו ללכת" אמר דראקו בקול רועד.
"פוטר, לך מכאן" לוציוס ירק לעברי.
"אני לא אשאיר את דראקו איתך לבד" אמרתי.
"הבנתי. שתק!" הוא שלח את הקללה לעברי ואני נפלתי אחורה בלי יכולת לזוז או לדבר.
הוא תפס את דראקו והלך. רציתי לצרוח, רציתי לקלל אותו בחזרה, לקחת את דראקו. אבל לא יכולתי לזוז.
אני לא יודע אם עברו כמה שעות או רק כמה דקות אבל הרמיוני צצה משום מקום וצרחה כשראתה אותי משותק על הרצפה. היא שיחררה אותי.
"מה קרה? אתה בסדר? איפה דראקו?"
"אני בסדר, דראקו לא" אמרתי לה.
"אז מישהו כבר החזיר לו?"
"מה?!" מה קורה בין הרמיוני לדראקו לעזאזל?!
"נכנסתי למטבחים וכשיצאתי הוא לא היה שם! הוא ברח לי!" באותה שנייה הבנתי שהילדה במחזור.
"הרמיוני, לוציוס תפס את דראקו" אמרתי בחוסר סבלנות.
"אה, זאת סיבה טובה לברוח לי..." אמרה הרמיוני .
"הרמיוני!" התעצבנתי עליה.
"כן, סליחה. אתה יודע איפה הוא?" שאלה.
"לא, צריך לחפש"
"לך תגיד לדמבלדור, אני אחפש אותו בינתיים"
"דמבלדור?!"
"כן, הוא צריך לדעת" אמרה והלכה.
רצתי לכיוון המשרד של דמבלדור בלי לחשוב פעמיים
~~~~~~~~~~~
המחזור עשה את הרמיוני חסרת מוח😃
אכלתם היום? שתיתם? ישנתם טוב?
עד הפרק הבא תקיאו קשת🌈✨
אוהבות לילי ולונה