Love from distance

פרק 28

*נקודת מבט הארי*

אני לא מאמין שליאם גר עם לואי, אני באמת לא ראיתי את זה מגיע, חשבתי שיש לו איזה חבר חדש או משהו כזה, אבל ליאם? לא ראיתי את זה בכלל מגיע.

סיימנו לסדר את כל הבית של לואי, זה לקח לנו כל כך הרבה זמן שזה נוראי, אני אבל אוהב לנקות, "סוף סוף!" לואי צעק ונשכב על הספה ביאוש. "עייף?" שאלתי אותו והוא הנהן, "אין לך מושג אפילו כמה" הוא אמר וצחקתי, הוא זוכר שהוא צריך גם לסדר את החדר שלו נכון? גיחכתי מהמחשבה הזאת ולואי הסתכל עלי. "משהו מצחיק אותך מר סטיילס?" הוא שאל אותי והנהנתי, "כן לואי, משהו מאוד מצחיק אותי, עכשיו נזכרתי בזה שאתה צריך גם לסדר את החדר שלך" אמרתי ופרצתי בצחוק. הוא פער את עייניו וקם ישר מהספה. "ליאם, אתה מת!" הוא צעק ועלה כנראה לחדר של ליאם. "עכשיו בגללך אני צריך לסדר את החדר המבולגן שלי אחרי שניקיתי את כל הקומה למטה, למה לעזאזל יש לך את הכלב הזה??" הוא צעק, זה היה קורע, לואי כל כך חמוד שהוא כועס שאני לא מסוגל עם זה, הוא חושב שהוא מאיים אבל הוא כל כך חמוד. "אני ישן אצל הארי" שמעתי את לואי צועק ויורד במדרגות. "מי אמר שאתה ישן אצל הארי" אמרתי לו וחייכתי אליו. "אני, עכשיו צריך לארגן מזוודה עם בגדים, שיהיה לי כוח אני אסדר את החדר". הוא אמר לי והוציא שוקו מהמקרר, ממתי הוא שותה שוקו? אולי כדי שאני אקנה שיהיה לו מה לשתות בבית שלי. לעזאזל אני חושב יותר מידי. "לך לארגן מזוודה בנתיים, אני אחכה לך כאן" אמרתי לו הוא הביט בי מבולבל לגמרי. "אתה רציני?! אני סתם אמרתי את זה, אבל כן, אני אשמח לגור איתך, תודה הארי, אתה לא מבין כמה אתה מציל אותי עכשיו" הוא אמר וקפץ עלי בחיבוק. "תמיד" לחשתי לו באוזן הוא לאט ירד ממני. "אני הולך להתארגן, תודה רבה הארי,אבל אתה בטוח? כאילו, אני ממש דרמטי אבל אני עכשיו גר איתך כי אין לי כוח לסדר את החדר שלי, אני עצלן" הוא אמר לי וגילם. אין לי בעיה שישן אצלי, הוא בכיף מוזמן תמיד, הוא חמוד ואני לא מסוגל לחכות לגור איתו. הוא בנתיים עלה לחדר שלו, להתארגן.

הגענו לבית שלי ואני חייב להגיד שאני ממש לחוץ, כן, אני ממש מחבב את לואי, אבל הוא לא מעוניין כרגע, אני גם ממש רוצה לדעת מה קרה לו בעבר שגרם לו כל כך לפחד מזוגיות, או לסמוך על אנשים, אבל אם הוא רוצה, הוא יספר לי, אני לא לוחץ עליו. הוא קם מהאופנוע והוריד את הקסדה, השיער שלו היה מבולגן לגמרי, הוא היה נראה כל כך חמוד!!
"השיער שלי מבולגן נכון?" הוא שאל אותי וגלגל את עייניו. הוא הבין שכן.
"שוב, תודה הארי שאתה עושה את זה, זה ממש לא מובן מאליו" הוא אמר לי והנהנתי.
נכנסנו לביתי, הוא היה מסודר מאוד ונקי, משעמם לי לבד בבית אז אני מנקה, זה מעביר את הזמן וגם מאוד נחמד. "יש לך מנקה אישית או משהו, כי הבית שלך נקי ממש" הוא אמר לי וגיחכתי. "זה מעביר את הלחץ שיש לי לפעמים" אמרתי לו הוא היה מופתע. "אז, איפה אני ישן? " הוא הסתובב אלי, הוא היה כל כך חמוד וקטן שפשוט לא הפסקתי לחייך. "אתה ישן בחדר שלי, אין לי עוד חדר או מיטה שתוכל לישון אז אתה ישן במיטה ואני אשן על הספה" אמרתי והוא הוריד את החיוך מהפנים. "אתה לא חייב לעשות את זה, אני אשן על הספה כי אני האורך, אתה תישן במיטה שלך כרגיל, אני לא רוצה להפריע" הוא אמר והתקדם לכיוון הספה אבל מהר תפסתי לו ביד. "אתה ישן במיטה שלי, ואני לא מתווכח על זה" אמרתי לו וגררתי אותו לחדרי. ראיתי חיוך על פניו וזה גרם לי לחייך. שהוא אף פעם לא יפסיק לחייך, הוא פשוט נראה כמו מלאך. הגענו לחדר שלי ולקחתי ממנו את המזוודה. "כאן אתה ישן, אני אחליף לך מצעים חדשים ואם אתה רוצה אני אנקה כאן בשבי-" אמרתי והוא קטע אותי באמצע. "הארי, תקשיב לי, אתה לא צריך להחליף מצעים, ואתה לא צריך לנקות כאן, הכל טוב, אני אשן בספה ואתה כאן בחדר שלך, אתה מאוד מנומס אבל אני אסתדר. תודה" הוא אמר ולקח לי את המזוודה שלו מהיד שלי וצעד לכיוון הסלון, למה הוא עושה את הכל יותר קשה, ולמה אני מוותר לו ככה?!