Love from distance

פרק 15

*נקודת מבט הארי* 

ירדתי למטה וראיתי את לואי, כל כך חמוד שהוא קורא עיתון, הוא סוף סוף הסתכל עליי ואמר "אם אתה רוצה אתה יכול ללכת לשירותים, ליד החדר של נייל, ואם אתה רעב תגיד לי מה אתה רוצה לאוכל ואני אכין לך" והוא סובב את המבט שלו וחזר לקרוא בעיתון, עליתי לשירותים אבל הדלת הייתה נעולה ושמעתי מישהו צועק "אני כאן לואי תלך לשירותים למטה" והבנתי שזה הבלונדיני שהשתכרתי איתו אתמול, ירדתי למטה וראיתי שלואי שקוע בעיתון לא רציתי להפריע לו אבל הייתי חייב לשירותים "הבלונדיני בשירותים, אבל הבנתי שיש גם כאן שירותים, איפה זה?" שאלתי אותו, "זה ממש כאן" הוא אמר לי וקם מהמקום שלו והלך למסדרון שהיה שם, פתח דלת מסויימת והדליק את האור, "תודה" הודתי לו ונעלתי את הדלת, שמעתי צעדים מתרחקים והלכתי לאסלה והשתנתי. אחרי שסיימתי ושתפתי ידיים הלכתי בחזרה ללואי וראיתי אותו עכשיו עם הטלפון, הוא הרים את המבט שלו אלי והתחיל לדבר "אתה רוצה לאכול משהו? אם אתה רוצה אני יכול להכין לך" "כן, בבקשה, אני רעב מת" אמרתי לו.

"אז מה אתה רוצה?" הוא שאל אותי "אני לא יודע מה יש אז לא כזה אכפת לי, תפתיע אותי" אמרתי לו עם חיוך מטופש על הפנים.
הוא סיים להכין לי חביתה, והוא גם הכין לי טוסטים, הוא שאל אותי מה אני רוצה לשתות, "אני אשמח לתה" אמרתי לו והתחלתי לאכול מהחביתה, אני ישר ירקתי את מה שהוא הכין והוא הסתכל עלי מבולבל, "יש בזה קילפות של הביצים" אמרתי לו והוא נראה ממש מובך מזה, לקחתי את החביתה וזרקתי אותה לפח, פתחתי את המקרר שלו והוצאתי ביצה חדשה, לקחתי את המחבת ושטפתי אותה, שברתי את הביצה והיא התחילה להשמיע קולות של תסיסה, שמתי לב שלואי בוהה בכל מעשה שאני עושה "אוהב את מה שאתה רואה?" אמרתי לו והוא ישר סובב את המבט שלו למקום אחר, בוהה בשום דבר, "זה בסדר, זה לא מפריע לי" אמרתי לו, כיביתי את האש והעברתי את החביתה לצלחת. התיישבתי במקומי והתחלתי לאכול, הרבה יותר טוב ממה שיצא ללואי, ועכשיו התחלתי לחשוש מהטוסט שהכין לי, לקחתי את הטוסט ונגסתי בו, באופן מפתיע הוא היה טעים.
סיימתי לאכול וכל הזמן הזה לואי ישב לידי, אומנם הוא לא דיבר איתי אבל אהבתי את הנוכחות שלו לידי.
קמתי מהשולחן והתכוונתי לשים את הצלחת בכיור.
"נראה לי אני אלך עכשיו לבית שלי" אמרתי ללואי, "אולי, אם אתה רוצה להישאר כאן, אתה יודע, אולי להכיר או משהו כזה" הוא אמר לי והתחיל להסמיק, אהבתי שהוא מובך ממני.
"כן, אני רק אלך הביתה להחליף בגדים, כי קצת מגעיל אותי להיות עם אותם בגדים"
הוא התחיל לצחוק ממה שאמרתי ולא הבנתי מה מצחיק אותו, "מה כל כך מצחיק אותך" שאלתי אותו מבולבל, "זה פשוט מצחיק, אתה כנראה לא הייתה בצבא, אני הייתי, אתה נשאר שם עם אותם בגדים למשך שלוש שנים, עם כמובן כביסה, אבל זה מדים, ולך מפריע שאתה עם אותה חולצה יום וחצי" הוא אמר והתחיל שוב לצחוק. "אני מצטער אם זה פגע בך באיזשהו צורה, זה פשוט מצחיק אותי". את האמת, גם אותי זה קצת הצחיק, " לא לא, זה בסדר, זה באמת מצחיק" אמרתי לו עם חיוך.
"אני אני אסע הביתה להחליף בגדים ואני אסע בחזרה לכאן אם אתה רוצה" אמרתי לו והלכתי לכיוון הדלת, "כן סבבה, אני אהיה כאן" הוא אמר לי עם חיוך קטן על הפנים שלו.
יצאתי מהבית שלו והלכתי לכיוון האופנוע שלי, התנעתי אותו וראיתי את לואי מציץ מהחלון, כנראה בודק שאני בסדר או משהו כזה, שמתי קסדה ונופפתי לו לשלום והוא ישר הסתתר מאחורי הקיר. גיחחתי לעצמי והתחלתי לסוע לבית שלי.

*********

זה היה הפרק להיום מקווה שנהנתם, אוהבת אתכם 3>