פרק 36

166 20 3
                                    

"לו, אני חייב להגיד לך משהו..."

"מה קרה?" הוא שאל אותי אבל לא עניתי, הורדתי אותו ממני והלכתי לעבר המטבח.
"דרק לא השתנה" אמרתי בלחש אבל הוא לא שמע. "מה?" הוא שאל

"דרק לא השתנה" אמרתי יותר בקול ועכשיו הוא שמע, "איך אתה יודע, אף פעם לא פגשת אותו" הוא אמר וגיחך.

הסתובבתי אליו כדי שהפנים שלי יהיו מולו, "לא פגשת אותו נכון?" הוא שאל ולקח צעד אחד אחורה. "אני יכול להסביר לואי" אמרתי אבל כבר ראיתי דמעות בעיניים שלו.

לפתע ליאם נכנס לבית עם המפתח שלואי הביא לו. "לו, מה קרה, הו, היי הארי. אני מניח שזה קטע שלכם אז אני אלך פשוט. ביי" ליאם אמר וסגר את הדלת ולואי נראה שבור.

"אתה שכבת איתו?" הוא שאל וניגב את הדמעות מהעיניים שלו.

"לא, מה פתאום, אני קצת התנשקתי איתו אבל זהו, זה הכל" אמרתי לו, הוא היה נראה כאילו רמסו אותו. כאילו לקחתי אותו ומעכתי עם פטיש. "לו, זה היה כלום" התקרבתי אליו והוא עדיין לא זז.

"אני מצטער כל כך, הייתי שיכור וגם הוא, זה היה שום דבר" אמרתי לו והייתי מולו. הוא עדיין לא זז סנטימטר.

חיבקתי אותו, הוא לא זז אבל לאט הוא חיבק אותי בחזרה. "אתה אוהב אותי?" הוא שאל והרגשתי את הלב שלי כרגע מתפוצץ. "כן לו, מאוד" אמרתי לו, עדיין לא מאמין למה שהוא שאל, או אפילו למה שעניתי.

הרגשתי פרפרים בבטן, משהו שאף פעם לא הרגשתי עם אף אחד, לואי היה מיוחד, יש בו משהו שמושך אותי אליו בלי שאני יכול להסביר.

כאילו אנחנו קיימים אחד בשביל השני, משלמים אחד את השני כמו חתיכות פאזל.

"אהבת את הנשיקה?" הוא שאל, הוא היה נראה כל כך קטן וחמוד. "אני לא זוכר, הייתי שיכור, אבל אני כן יודע שזה בכלל לא כמו להתנשק איתך. אתה מיוחד לו. אתה יפייפיה, אתה מדהים, אתה מיוחד אתה פשוט מושלם ואני כל כך אוהב אותך" אמרתי לו וחיבקתי אותו חזק יותר.

"תודה, הארי?" הוא אמר. "כן לו" אמרתי והתרחתי ממנו והסתכלתי אליו מלמטה. "אני מעריך את זה שהכרנו. תודה על הכל" הוא אמר. "למה זה נשמע כמו פרידה?" שאלתי אותו והוא הסתכל עלי במבט מבולבל.

"אל תדאג הארי, אני לא עוזב בזמן הקרוב" הוא אמר ומשך אותי לחיבוק נוסף.

"אתה חמוד" פלטתי וחייכתי. אני זכיתי שהכרתי את לואי.

"שלום לכם!!" נייל לפתע נכנס עם ליאם. "למה אין כאן פיצה? לואי אתה צריך לדעת שצריך להזמין פיצה כל ערב. מה עוד אני אוכל??" נייל צעק. "רגע מחומצן אחד, תזמין לבד, אני באמצע חיבוק עם הבן זוג שלי" לואי אמר.

הלב שלי וכנראה גם של נייל וליאם התפוצץ כרגע. בן זוג? אני? של לואי? זה אחד באפריל? כי זה ממש לא מצחיק

"לואי, בן זוג?" שאלתי אותו והוא חייך.

"כן, בן זוג" הוא אמר ונישק אותי.
כל כך נחמד שהוא עושה את הצעד ולא אני.

---
אז ככה נגמר הפרק. הוא ממש קצר, אני יודעת. וגם בפרקים הקרובים אני מסיימת את הפאנפיק.
אבל אחרי זה יצא פאנפיק חדש שהתחלתי לכתוב
שיהיה לכם יום טוב :)

Love from distanceWhere stories live. Discover now