קמתי למחרת בבוקר עם ריח מצוין של חביתה, הארי כנראה מבשל. אני מרגיש ממש נורא עם זה שאני לא מוכן, אבל אני הבטחתי לעצמי, מה שקרה עם דרק לא יכול לחזור על עצמו, אבל הארי בכלל לא דומה לדרק, הוא ההפך ממנו, הארי מקסים, הוא מכבד אותי ולוקח איתי את הזמן ואני יודע שאם אני ארגיש נורא הוא יהיה לצידי, דרק ממש לא היה ככה, הוא היה משתכר כל הלילה והוא בגד בי פעמים, אני לא מבין למה סלחתי לו בכלל, אבל הסיבה שניפרדתי ממנו זה בגלל שהוא הרים עלי יד, הוא היה שיכור באותו לילה והוא היה עצבני על מישהו, אני לא יודע מי אבל הוא כל הזמן מילמל דברים לא ברורים על כמה שהוא שונא מישהו שקוראים לו בובי, לא שאלתי כלום ואיך שהוא ראה אותי בקומה השניה בבית שלי הוא תפס אותי מהצוואר ודחף אותי במדרגות, את הלילה הזה אני לא אשכח לעולם.
מי שמצא אותי היה נייל בבוקר, אני זוכר במעורפל שהגיע אמבולנס ונייל היה לידי בכל הזמן הזה, הייתי מאושפז בבית החולים שבועיים כי היה לי המון סדקים בגוף. דרק הלך לחצי שנה בכלא ואני יודע שהוא השתחרר כבר, עבר שנתיים מאז התקרית הזאת עם דרק אבל כל הקטע הזה של בני זוג מלחיץ אותי מאוד.
לא שמתי לב שמישהו מנופף לי מול הפרצוף וישר נבהלתי. "לעזאזל הארי, הבהלת אותי" אמרתי לו ולאט מאוד התרוממתי מהספה, שיט, הצוואר שלי תפוס. ספה מזדיינת....
"אתה בסדר?" הארי שאל אותי והנהנתי, אין צורך להדאיג אותו. "קדימה קום, הכנתי לנו חביתות וסלט, אני בטוח שאתה רעב" הוא אמר ועזר לי לקום. "לא היית צרי-" התחלתי להגיד אבל הוא ישר קטע אותי. "זה לא בשבילך, אני הכנתי כמה למקרה ואני עדיין אהיה רעב, נשארו לי כמה וחשבתי לכבד אותך" הוא אמר וגילגתי את עייני, "ברור שזה מה שעשית" אמרתי לו והתיישבתי בכיסא, הריח של החביתה היה מדהים, ואני בטוח שהסלט עוד יותר טעים, התחלנו לאכול ודיברנו על דברים מטופשים.
"הארי, בנוגע לאתמול בערב, אני מצט-" התחלתי להגיד אבל הוא קטע אותי, שוב...
"כמו שאמרתי כבר אתמול, הכל טוב אתה לא צריך לדאוג מזה יותר מידי, זה היה נשיקה קטנה, לא צריך להתייחס לזה אם אתה לא רוצה" הוא אמר וחייכתי, "אני לא רוצה לשכוח מזה, אני רק צריך קצת זמן, אבל נעזוב את זה, צריך להתארגן ללימודים" אמרתי והוא הנהן, קמנו ביחד ואמרתי לו שאני הולך להתארגן, "אין בעיה לו, אני עושה כלים בנתיים" הוא צעק בזמן שאני נכנסתי למקלחת כדי להחליף בגדים, אין לי כוח להתקלח, אני עייף מידי.
יצאתי מהמקלחת והוא חיכה לי בכניסה לדלת, אבל אני רק רציתי לדבר עם נייל לפני שאני הולך, "תגיד, אתה יכול להסיע אותי לבית שלי, אני צריך לסדר כמה דברים בבית, אני אסע באוטובוס ללימודים, או שליאם יסיע אותי אם הוא עדיין בבית" אמרתי לו והוא היה נראה מאוכזב אבל הוא לא אמר כלום, רק הנהן.
הוא הושיט לי את הקסדה ושמתי אותה על הראש, עלינו על האופנוע והוא ישר נסע, חיבקתי אותו חזק כל כי פחדתי נורא ליפול.
הגענו לבית שלי והוא הוריד אותי, החזרתי לו את הקסדה. "תשלח לי הודעה שאתה מגיע ללימודים, אני אפגוש אותך יותר מאוחר" הוא אמר לי ונישק לראש שלי. לפני שיכולתי להגיב הוא כבר נסע.
צעדתי לכיוון הבית ושוב שמעתי צעקות, מה לעזאזל קורה שם, נכנסתי לביתי וראיתי את נייל רץ אחרי ליאם,שהיה רק בבוקסר ולליאם היה את התחתונים של נייל ביד שלו והכלב של ליאם על הספה נובח עליהם. "מה בשם אלוהים קורה כאן??!" צעקתי עליהם והם הפסיקו לרוץ והכלב הפסיק לנבוח. "אני כל כך מצטער לואי, אני יודע שזה הבית שלך אבל נייל התחיל לעשות שטויות ואני כעסתי-" הוא התחיל להסביר אבל לא היה לי סבלנות לזה. "הוא התחיל את זה? מה אתם ילדים בגן שמאשימים אחרים, לעזאזל איתכם, זה לא חשוב כרגע, נייל, אני צריך לדבר איתך, ליאם, אתה תסיע אותי ללימודים, אין לי כוח לנסוע באוטובוס, קדימה נייל" אמרתי לו ותפסתי אותו מהיד ועלינו ביחד לחדר שלי.
"אז מה קורה לואי?" נייל התחיל לדבר ברגע שהגענו לחדר שלי. "דבר ראשון, אל תעשו שטויות, אני יודע שזה הבית שלך גם אבל חבל על הבאלגן, דבר שני, יותר חשוב. אתמול, קרה משהו" אמרתי לו וחייכתי. "מה קרה לואי, הלכת לבר?" הוא שאל ועשיתי לא עם הראש.
"אתמול התנשקתי עם הארי" אמרתי בחיוך וליאם לפתע נכנס לחדר. "אני כל כך שמח בשבילך לואי, אתה לא מבין, שאני והארי עשינו שיחה אישית לפני כמה ימים הוא לא הפסיק לדבר עליך, כמה אתה מדהים וכמה הוא לא מפסיק לחשוב עליך. אני יודע שזה אמור להיות ביני לבינו אבל אני באמת כך כך שמח בשביל שניכם" ליאם קרא וחיבק אותי, הייתי עצבני אבל גם שמחתי, הארי חושב עלי, אכפת לו ממני. "גם אני כאן!" נייל צעק וחיבק אותי מאחורה וליאם חיבק אותו גם ואני תפסתי בנייל מאחורה, החיבוק הכי מוזר שיהיה לי בכל החיים האלו אבל כרגע זה לא משנה לי, אני חייב לראות את הארי.
"ליאם, תתארגן מהר, אני צריך להגיד משהו להארי" אמרתי לו והוא ישר רץ מהחדר כדי ללכת להתארגן. "אני באמת שמח בשבילך לואי, אבל אתה נראת מוטרד ממשהו, אבל אני יודע כבר מה תגיד, אל תדאג, הארי הוא לא דרק, הוא לא קרוב אליו בכלל. אתה לא צריך לדאוג לגבי כלום, אם הארי פוגע בך פעם אחת יש לך רשות ממני לתת לו סטירה ממני" נייל אמר וחייך. "אני אוהב אותך אירי מחומצן, תודה לך על הכל" אמרתי לו וחיבקתי אותו שוב. כמה זכיתי שהכרתי אותו, וגם את ליאם.
-----
אז זה היה הפרק, אין לי מה להגיד אז שיהיה לכם יום טוב ומקסים :)
YOU ARE READING
Love from distance
De Todo*גמור* התקשרתי אליו, אני ממש חושש, בגלל שאני חושב שאני מאוהב בו... לא ידעתי שאני אמצא אהבה ביחוד שאני לא יודע אם הוא אוהב אותי בחזרה, אני לא מכניס אנשים ללב שלי ביחוד בגלל מה שקרה בעבר אבל אני חושב שזה מאוחר מידי הסיפור מכיל: תכנים מיניים פגיעה עצמ...
