"איפה לעזאזל ליאם??!"
אוי שיט, מה זאין עושה כאן?! איך הוא בכלל יודע איפה אני גר??
אה, הוא שלח לכאן מכתב, שחכתי.
"מה לעזאזל אתה עושה כאן??!" ליאם צרח מאחורי. "אתה פשוט עזבת אותי, בלי לתת לי להסביר, ועכשיו אתה יוצא עם תלמיד שלך" זאין צרח ואני לאט צעדתי לאחור.
"אני לא יוצא איתו, כמה פעמים אפשר להגיד את זה??" ליאם צרח בחזרה אל זאין
"אז מה אתה עושה כאן, תחזור אלי" זאין אמר וראיתי דמעות בעיניים שלו. אוי לי, אני יודע שאני לא אמור להקשיב אבל זה כל כך מעניין
"קודם כל תגיד לי למה בגדת בי" ליאם אמר ושילב את הידיים שלו, הוא מתנהג כאילו זאין לא בוכה, אני רוצה לעזוב את הדירה עכשיו אבל הם עומדים בכניסה והארי עוד שניה מגיע ואין לי מה לעשות אני לא יכול לבוא אליהם באמצע ריב ולהגיד 'שלום, הארי אמור להגיד אז תעשו כאן מה שאתם רוצים' לעזאזל מה אני עושה??
לפתע קיבלתי הודעה מהארי.
הודעות
הארולד החביב: מה זאין עושה בבית שלך?
שיט, הארי הגיע עכשיו. מה עושים??
אני: זאין וליאם בריב, ועכשיו בדיוק זאין הגיע ואין לי מושג מה לעשות, הם כרגע מתווכחים. אין לי מושג אין לצאת מהבית
הארולד החביב: אתה יכול לצאת מהחדר שלך ולקפוץ מהחלון
אני: ?
הארולד החביב: זה נשמע טוב יותר בראש שלי. אני אתפוס אותך
אני: אבל רגע, זה מעניין, אתה יכול אתה להיכנס מהחלון שלי? אתה גבוה מספיק לא?
הארולד החביב: אולי, אני עכשיו מתחת לחלון שלך, תבוא לכאן!!
אני: אוקיי אוקיי אני בא.
בזמן שליאם וזאין צורחים אחד על השני ושוכחים לגמרי מהקיום שלי אני בנתיים עולה לחדר שלי ואני רואה את הארי מול החלון שלי, אבל החלון נעול.
פתחתי לו את החלון והוא נכנס בשקט, אני מרגיש כמו בן נוער שהחבר שלו נכנס מהחלון כדי שלא ניתפס.
"היי" הוא אמר לי ונתן לי את הקסדה. "על מה ליאם וזאין מתווכחים?" הוא שאל וסימנתי לו לשבת על המיטה לידי.
"זאין חושב שליאם בוגד בו איתי אבל זאין בכלל בגד בליאם בלי קשר" אמרתי להארי והוא הנהן. "וואו, ממש דרמה" הוא אמר והסכמתי איתו לגמרי, "תחשוב על זה ששאר האנשים בבית הספר בכלל לא יודעים על הדרמה הזאת, הם פשוט חיים את החיים הרגילים שלהם בלי מודעות למה שקורה כאן עכשיו" אמרתי לו והוא פשוט הביט בי
"אתה יפהפה" הוא אמר והלחיים שלי האדימו בשניה. "ה-הארי, אל" אמרתי לו והוא לא זז. "אני רק מציין עובדות" הוא אמר וגלגלתי את עייני.
לפתע שמעתי משהו נשבר, אם זה האגרטל של אמא של נייל, הוא יהרוג אותי, ירדתי בריצה למטה וראיתי מסגרת של תמונה של ליאם וזאין ביחד, ליאם דוחף את זאין מחוץ לבית וזאין מתנגד לו. "תעוף לי מהבית חתיכת בוגד מסריח" ליאם צעק על זאין וטרק את הדלת ברגע שאין היה לגמרי בחוץ.
"ליאם" אמרתי וחיבקתי אותו חזק והוא חיבק אותי. "הוא באמת בגד בי, לא בטעות, הוא היה שיכור" הוא אמר לי והתייפח. "אתה תמצא מישהו טוב יותר" אמרתי לו והמשכתי לחבק אותו.
"אני מבזבז יותר מידי דמעות עליו, הוא לא ראוי לזה" הוא אמר והתנתק ממני, ממשיך לנגב את הדמעות שלו שלו הפסיקו לרדת. "שיט, הארי מה אתה עושה כאן" ליאם אמר.
הו, נכון, הארי כאן. "נכנסתי מהחלון של לואי כי אתם עמדתם בכניסה של הבית" הארי אמר. "אני מצטער" ליאם אמר. "לא, זה בסדר" הארי אמר.
"בואו נעזוב את זה, נשכח שזה קרה, אני הכנתי שניצלים טעימים וחבל שלא נהנה מהם, קדימה בואו" ליאם אמר והמשיך לנגב את הדמעות, הוא מתעלם מהכאב שלו וזה לא טוב. "ליאם, אתה צריך להירגע, תנשום עמוק, בוא הנה" אמרתי לו ופתחתי את הידיים, הוא לאט התקרב אלי לחיבוק נוסף. הוא המשיך לבכות.
"למה הוא עשה את זה?" ליאם לחש, שרק אני אוכל לשמוע. "אנשים בוגדים כי המערכת היחסים שלהם לא מספיקה לאותם אנשים, הוא פשוט רצה יותר ממה שיש לכם" אמרתי לו, קצת יותר בקול כדי שהארי יוכל לשמוע גם ושמעתי אותו נאנח.
"לואי, אתה מדבר מנסיון?" שמעתי את הארי שואל, "כן, לצערי כן" אמרתי לו.
"אני מצטער" הארי אמר ולא הבנתי למה, זה היה מלפני הרבה זמן, אני יודע שהארי אף פעם לא יעשה את זה כי הוא מתחשב, הוא נחמד, הוא יודע איך להתנהג. "זה בסדר הארי, זה היה מלפני הרבה זמן וזה לא באשמתך" אמרתי לו.
"אוקיי, תודה לואי, עכשיו לאכול" ליאם קרא בקול והתרחק ממני, הדמעות הפסיקו אבל היה עדיין אפשר לראות שהיה לו כואב.
"לאכול" חזרתי אחריו והתישבנו בשולחן.
YOU ARE READING
Love from distance
Diversos*גמור* התקשרתי אליו, אני ממש חושש, בגלל שאני חושב שאני מאוהב בו... לא ידעתי שאני אמצא אהבה ביחוד שאני לא יודע אם הוא אוהב אותי בחזרה, אני לא מכניס אנשים ללב שלי ביחוד בגלל מה שקרה בעבר אבל אני חושב שזה מאוחר מידי הסיפור מכיל: תכנים מיניים פגיעה עצמ...
