Love from distance

פרק 23

חניתי את הרכב בכניסת הבית שלי ושל נייל, "שוב, תודה שאתה עושה את זה, זה ממש לא מובן מאליו" הוא אמר לי לי וחייך "בשביל מה יש חברים" אמרתי לו ויצאת מהרכב. "בעיקרון אני מורה שלך ואנחנו לא אמורים להיות חברים, אבל אתה יכול לקרוא לזה איך שאתה רוצה" הוא אמר לי והוציא את הכלב שלו מהמושב האחורי.

"אני קורא לזה חברים, אתה גם צריך לקרוא לזה ככה כי תלמידים לא עושים דברים כאלו בשביל מורים שלהם, בדרך כלל התלמידים מקווים שאותו מורה לא יגיע באותו יום ללימודים כי הם רוצים שאתם תידרסו על ידי מכונית, אבל אני לא רציתי את זה עליך. אומנם רציתי את זה על המורים של ביסודי ובתיכון, אבל לא נתייחס לזה כרגע. אתה חבר שלי, ואתה לא צריך לקרוא לזה בשם אחר כי זה מה שאנחנו".

אמרתי לו והיא הביט בי המום. "כן, אוקיי, ניקח את המזוודות אחר כך. ניכנס?" הוא שאל אותי והינהנתי. נכנסנו הביתה. "נייל?" צעקתי לו, "טומו, אני עושה כביסה, תגיד, אם אני אגיד לך שכל הבגדים שלך ורודים אתה תהרוג אותי?" הוא צעק לי וישר נלחצתי. מה לעזאזל נייל??? "אני כבר חוזר" אמרתי לליאם. עליתי למעלה בריצה לחדר כביסה וראיתי את נייל מחזיק גרב אדומה. "אופס?" הוא אמר לי. "נייל אני אחנוק אותך!!!" צעקתי עליו והוא ברח ממני, "נייל בוא הנה עכשיו!!!" צעקתי שוב והוא ירד במהירות במדרגות, ירדתי אחריו במדרגות והוא עשה סיבוב מסביב למטבח ואז נעצר. "מי לעזאזל זה" הוא צעק עליי "הו, נייל, זה ליאם, הוא המורה שלי, והוא סוג של גר כאן עכשיו" אמרתי לו והוא הסתובב אלי במהירות "ואיפה לעזאזל הוא אמור לישון??" הוא צעק יותר חזק. "נייל תירגע, הוא ישן בחדר אורחים, אני אביא לו מצעים נקיים ואני עכשיו מנקה שם כי הכל מלא אבק, דרך אגב, יש לו גם כלב שיהיה כאן, בייל נייל" אמרתי לו, ועליתי בריצה לחדר כביסה כדי לקחת את כלי הניקיון. "לואי, בוא הנה עכשיו!!" הוא צעק עליי. "הלכתי לנקות, נראה אתכם אחר כך" צעקתי ונכנסתי מהר לחדר ונעלתי אותו. הסתובבתי כדי לראות כמה החדר מלוכלך ולהפתעתי הוא לא היה כל כך מלוכלך. " לואי, תפתח את הדלת" נייל צעק מעבר לדלת. "נייל יש כאן מים בכל מקום אני צריך לנקות פה, נדבר אחר כך" צעקתי עליו ושפכתי את כל המים שלקחתי בדלי.

אחרי בערך שעה וחצי סיימתי לנקות את כל החדר, וואו, זה היה קשה, את החדר שלי אני לא מנקה, הארי עזר לי. פאק, הארי, אני שכחתי לגמרי ממנו. לקחתי את הטלפון שלי וכיביתי את המוזיקה ששמתי לי, התבאסתי להפסיק את השיר של טו דיירקשן אבל אני צריך להתמודד. חייכתי לעצמי וחיכיתי שהוא יענה.
"תראו מי חזר מהמתים" הוא אמר לי והייתי בטוח שיש לו חיוך ענקי על הפנים "אני מצטער, אני רק עכשיו סיימתי את כל מה שהייתי צריך לעשות, תגיד, רוצה להיפגש היום? פשוט עבר עלי יום ממש קשה ואני צריך קצת חופש" אמרתי לו, "כן בטח, לבוא אליך?" הוא שאל אותי "לא לא ממש לא" אמרתי לו "למה לא, יש לך חבר חדש שאתה לא רוצה שאני אבוא אליך" הוא אמר לי וצחקתי "לא, פשוט אי אפשר אצלי, רוצה ללכת לאכול פיצה או משהו בקניון?" שאלתי אותו "כן, בטח, ניפגש עוד עשר דקות?" הוא שאל אותי. "כן, עוד עשר דקות" אמרתי לו והיה לי חיוך ענקי על הפרצוף "ביי לו" הוא אמר לי וניתק. "ביי הארי" אמרתי לעצמי ויצאתי מהחדר אורחים ושמעתי בדיוק צעקות מלמטה, גילגלתי את עייני וירדתי למטה כדי לדעת על מה כל הבלגן עכשיו.

~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~

אני ממש מצטערת שהפרקים עולים ממש מאוחר, פשוט אין לי זמן בכלל בגלל הלימודים. אני אשתדל לעלות את הפרקים בזמן. מקווה שעובר יום טוב ושבוע טוב. בגלל כל מה שקרה לאחרונה. אוהבת אתכם :))