"דניאל התעורר אתה לא רוצה לאחר ליום הראשון ללימודים נכון?"
התהפכתי במיטה והסרתי את השמיכה מעליי אם רק הייתי ישן...
קמתי למקלחת ועשיתי את אירגוני הבוקר שלי חזרתי לחדר לבשתי גינס בהיר דמוי סקי עם חולצה לבנה ונעלי בלנסטון לקחתי את התיק ושמתי שני מחברות וקלמר ויצאתי ירדתי למטה והוצאתי שוקו מהמקרר " בוקר טוב ילד שלי" היא נשקה לי במצח " בוקר .. " לחשתי בשקט
" דיברתה איתה?". " לא ... "
" דניאל היא שם כבר שבוע ולא יצרתה קשר?"
" לא. אמא אל תתערביי בבקשה אביגאיל צריכה להבריא אני לא חשוב עכשיו הבריאות שלה היא מה שחשוב זהו בי" קמתי ויצאתי מהביית כששמעתי אותה צועקת מאחורי " עוד מוקדם". אני יודע שמוקדם אבל אני צריך שקט הלכתי על המדרכה בועט באבן במהלך כל הדרך הוצאתי את הפלאפון לבדוק מתי היא הייתה מחוברת עדיין לא השתנה לפני שבוע בשעה 9:00 בבוקר זה הייתה השעה שהיא עזבה אותנו ... עברתי דרך הבית שלה כמו בכל בוקר הבית ניראה חשוך האוטו של נויה לא היה בחנייה " היא בטח יצאה כבר"
" כן ... נויה חוזרת מאוחר ויוצאת ממש מוקדם היא ושה את זה כבר שבוע ... " שמעתי את קולה השבור של ולן מאחורי חיבקתי אותה " דיברת איתה?"
" לא... ניסיתי אבל אמרט לי שאסור עדיין ... ".
" היא חסרה לי דניאל .. "
"לכולנו " התקדמנו בדממה לבית הספר ניב עמדה בכניסה ניב נראתה עייפה מהרגיל " מה קורה?"
" מה?" היא נראתה כמו אחת שבדיוק יצאה מעולם אחר ..
" שאלתי מה קורה .. את ניראת לא טוב.."
"אני כבר שבוע לא ישנה.. קשה בלעדייה.. "
" לכולנו ניב.." ולן אמרה בשקט וחיבקנ את ניב והתחילה לפתוח בבכי היא סימנה לי לנתקדם וכך עשיתי נכנסתי לבית הספר וניכנסתי לממד ונסתכלתי לכיווו המקום שהן תמיד ישבו היכן שהיא תמיד ישבה.... התבוננתי נזכר בכול השטויות שלה ושל ולנטינה ואת הצחוק החזק שלה התקדמתי לכיתה שלה והסתכלתי על השולחן האמצעי מחובר לשולחן המורה בשורה הראשונה זה היה השולחן שלה " בוקר טוב אחי". הונחה על כתפי ידו של בן " בוקר.."
" היא תחזור דניאל תפסיק"
" אני מתגעגע אלייה"
" קראתה רת המכתב כבר?"
" לא... אין לי אומץ.."
" תעשה את זה היום.. בבקשה"
" אשתדל" אמרתי והתקדמתי לכיון הכיתה שלי והצילצול נשמע בעיקבותיי היום עבר בשקט שקט מדיי. " מעניין איך היא..." ולן דיברה עם הבנות
אחרי שהיום עבר נכנסנתי הביתה עליתי לחדר נעלתי אותה וזרקתי את התיק על הריצםה פתחתי את המגירה והוצאתי את המכתב בורוד עם הבושם של שאקירה " אהבת חיי "
YOU ARE READING
בולימיה היא מחלה סודית...:/
Mystery / Thrillerקוראים לי אביגאיל אבל כולם קוראים לי גול, בת 14 כיתה ט' אני חדשה בישוב(שנה שלישית),הורי גרושים אני מחוברת לאבא מאוד.. לאחרונה התנתקנו אבל... יש לי סוד קטן שאף אחד לא יודע... אני בולמית.... (מי שלא יודע\ת מה זה:בולמיה היא הפרעת אכילה הכי מסובכת.. ה...
