פרק 33 - לא יכול להיות...

785 46 4
                                    

ניב:" למה אתם בחוץ?"

דניאל:" זאת אשמתי אני הכרחתי אותה להשאר בחוץ כי רציתי לדבר איתה"

ניב:" אוקי אז היא נכנסת עכשיו לכיתה ותקרא לשאר השיכבה לכינוס שיכבתי יש לי הודעה שתשמח אתכם"

דניאל:" אוקי "

ניב:" חכי גול"

גול:" מה?"

ניב:"מה קרה? את בוכה..."

גול:" סתם רבנו וזהו אני בסדר אני הולכת לקרוא לכולם".

ניב:" אוקי"

דפקתי בדלת של הכיתה שלי ונכנסתי

גילית:" כן?"

גול :" ניב ביקשה מכל השיכבה לצאת יש כינוס... "

גילית:" אוקי יאללה צאו"

כולם יצאו יהתיישבו אני התיישבתי בכיתה שלי... על הקיר ודניאל מהצד השני בכיתה שלו על הקיר... הוא הסתכל אלי אבל הסטתי את המבט שלי לכיוון ניב ושאר המורות.

ואז היא התחילה לדבר

ניב:" אוקי אני יודעת שעצרתי שיעור באמצע ותאמינו לי שזה שווה. 

ואני כבר אומרת אם לא תקשיבו עד הסוף אני מבטלת הכל! ברור?"

כל השיכבה:" ברור"

ניב:" אוקי אז מעכשיו ועד הסוף אף אחד לא מוציא ציוץ כי אז אני יתחרט ויבטל הכל!"

ניב:"אז ככה עד סוף החודש אתם תעשו את כל המבחנים של החודש הבא ויבוטלו שני הטיולים שנתיים שלכם... "

חצי מהשיכבה:" מההה"

ניב:" מה אמרתי??? דממה.

זה יקרה בגלל שממאי ועד סוף שנת הלימודים אנחנו נוסעים לטיול פרידה שלנו".

חצי:" מההה יאייייייייייי איזההההה כיייף יאווווו"

החצי השני פשוט צרחו לא ממש הבנתי

ניב:" עד שלוש שקט 1" וכולם השתתקו  זה תמיד קורה איתה.

הרגשתי כאילו משהו מסתכל אלי סובבתי מבט וראיתי אותו.... הפרצוף המאוכזב שלו היה מושלם העיניים השחורות המלאות הפה הזה הילד המוושלם.

אבל לא אני לא יכולה לא אני צריכה להיות רזה!!!

ניב:" אוקי אז קדיצה יש לכם הרבה עבודה יאללה "

כולם רצו לכיתה . .

-בחצי החודש שנותר ללמוד לפני הטיול  נעלמתי... די ברחתי מהכל וכולם והסתגרתי בבית וניב ידעה את זה ולא רק בגללם אלא בגלל המחלה היא התחילה להשאיר עלי סימנים... וזה היה מגעיל... למרות שלא הסכמתי לטיפול לקחו אותי לאישפוז והראו לי את הגוף שלי מבפנים .... והכל היה פצוע כל מכה ירד לי דם הכל היה יבש ושבור... היתי ממש בובה מזכוכית... ופחדתי... -

ואז הגיע היום של הטיול התחלתי לארוז תיק והכל ויצאנו לכיוון בצפר.

האוטובוסים היו ואני כמובן היתי עם התיק תרופות שלי, הלכתי לחדר מורים וזרקתי את הדברים בכניסה ורצתי לניב.

היא חיבקה אותי חזק והתחלתי לבכות...

ניב:" יהיה בסדר קטנה שלי!!"

הרופא נכנס אחרי...

הרופא:" ניב צריך לדבר..."

היה הנהנה ונכנסנו לחדר שלה ושאר המורות היו בהלם לא הבינו....

ניב:" לא... לא ! אין מצב!!! חייב להיות לזה תרופה!"

הרופא:" הלוואי... אביגאיל... תהני כן."

הנהנתי עם דמעות....

והיא חיבקה אותי

ועלינו לאוטובוס.. 

ישבתי לידה באוטובוס.... ולא הפסקתי לבכות ונרדמתי עלייה לא האמנתי שזה יכול להיות ה..

בולימיה היא מחלה סודית...:/Where stories live. Discover now