היה צלצול של הודעה צעדתי לכיוון הפלאפון נכנסתי להודעה
ניב: 'גול איפה את? למה עוד לא הגעת לבצפר?'
הסתכלתי לשעון והיה כבר 10 וחצי בבוקר רצתי להתלבש
-תיאור-
טייץ שחור חולצה לבנה ונעל בובה לבנה עם פפיון עליה בצבע שחור, השארתי את השיער פזור(במזל הוא נשאר חלק) האיפור הקבוע
-סוף תיאור-
לקחתי את התיק הפלאפון והמפתחות ירדתי למטה היתי לבד... התקדמתי לדלת ופתאום...
כוס נפלה על הריצפה
גול:"אאאאאא" ניבהלתי לקחתי את המטאטא וניקיתי והוצאתי את השקית זבל איתי נעלתי את הבית והלכתי לבצפר....
השער היה סגור ופתחתי אותו בעדינות אמרתי בוקר טוב לשומר ונכנסתי התקדמתי למרחב שלי הבצפר היה ממש ריק מהרגיל(בזמן שיעור חח).
נכנסתי למרחב והוא כרגיל ישב בחוץ....
דניאל:"בוקר טוב גולה,טוב שנזכרת לבוא,למה לא נשארת כבר בבית יש כולה עוד שעתיים.."
גול:"בוקר טוב גם לך, ולך יש עוד שעתיים... לי יש עוד 3 דניאל... "
דפקתי בדלת לכיתה
המורה:"כן.."
נכנסתי לאט כולם נעצו מבטים אני שונאת את זה!
גול:"סליחה על האיחור..." זאת היתה מורה מחליפה... היה אמור להיות לנו שיעור אזרחות עכשיו עם שלומי אבל כניראה הוא לא הגיע...
המורה שהחליפה אותו קראו דניאל...
דניאל:"ומה פשר האיחור הזה? עוד 3 שעות את מסיימת ללמוד... "
גול:"קמתי לפני חצי שעה רק... ויש לי מבחן שעה הבאה שלא עשיתי ושיחה עם אור וניב... "
הלכתי מהר למקום שלי.. ליד אורן... שונאת את המקום הזה!
אורן:"בוקר אביגאיל"
גול:"בוקר"
אורן:"אולי נפסיק עם זה?"
גול:"עם מה?"
אורן:"נו... אם היחס הזה אחד לשני..."
גול:"אני לא יודעת על מה אתה מדבר באמת!"
אורן:"אז הכל בסדר?"
גול:"כן."
אורן:"אז אפשר חיבוק?" הוא התקרב ואני דיי נרתעתי...
אורן:"את רואה? על מה דיברתי?"
גול:"לא.. "
היה צלצול שקטע את מה שרציתי להריד ויצאנו להפסקה... הוא הלך אחריו ומשך לי את היד לצד...
אורן:"את רואה? את נרתעת מימני אני רק מתקרב את מתרחקת.. .אולי נוותר על התנהגות הזאת ופשוט ניהיה ידידים? אביגאיל אני באמת צריך אותך!"
גול:"שמע אורן רציתי להגיד לך את זה בכיתה אבל היה צלצול תקשיב אני לא עושה את זה בכוונה ובאמת שהכל בסדר בינינו אני לא כועסת ולא כלום להפך אני שמחה שיש לנו את הזדמנות הזאת לתקן את היחסים שלנו ואולי להיות שוב ידידים טובים כמו שהינו פעם ואני רוצה את זה בדיוק כמוך אבל מצד שני אתה צריך להבין גם אותי.... זה חדש לי כל הסיפור הזה גם אם אני רוצה להמשיך יש דברים שאי אפשר לשכוח בכזאת קלות! אני באמת רוצה שנפתח דף חדש.. אבל אתה תצתרך להתחשב בי טיפה... ולתת לי את הזמן להתרגל לעובדה שהינה עוד פעם אני ואתה כאן ביחד.. יושבים אחד ליד השנייה בכיתה ומדברים וידידים ומבלים ונפגשים... זה יקח קצת זמן שהכל יחזור להיות כמו פעם! אבל אני באמת ישמח שזה יקרה!
וגם אני צריכה אותך אורן! אתה באמת חשוב לי כמה שזה לא ניראה ככה אבל זאת האמת! אתה יכול לתת לי את הזמן כדי שנוכל לפתוח דף חדש חלק ונקי לשנינו?"
הוא הינהן!!!
וחיבקתי אותו כדי שהוא לא ירגיש רע...
גול:"טוב ני הולכת לבנות שלא ירביצו לי" קרצתי והלכתי...
אורן:"אביגאיל!" הסתובבתי.
אורן:"תודה! "
חייכתי והמשכתי ללכת..
מכנסתי לכיתה של הבנות... דניאל עמד מולי וחסם לי את הדרך..
גול:"מצחיק... "
דניאל:"אני ניראה לך צוחק?"
גול:"לאדעת ותאמת גם לא אכפת לי! תן לי לעבור בבקשה"
דניאל:"לא ניראה לי..."
גול:"מזאת אומרת??"
דניאל:"מה ששמעת לא ניראה לי..."
ולן+אורן: "תן לה לעבור!!!"
דניאל:"שתקו שניכם! זה ביני לבינה!"
גול:"דניאל?מה יש לך?"
YOU ARE READING
בולימיה היא מחלה סודית...:/
Mystery / Thrillerקוראים לי אביגאיל אבל כולם קוראים לי גול, בת 14 כיתה ט' אני חדשה בישוב(שנה שלישית),הורי גרושים אני מחוברת לאבא מאוד.. לאחרונה התנתקנו אבל... יש לי סוד קטן שאף אחד לא יודע... אני בולמית.... (מי שלא יודע\ת מה זה:בולמיה היא הפרעת אכילה הכי מסובכת.. ה...
