בולימיה היא מחלה סודית...:/

פרק 96

התרוממתי מהריצפה , הורדתי את העקבים והחזקתי אותה ביד , פתחתי את הדלת בשקט, שהוא לא יתעורר , סגרתי אחריי את הדלת ונעלתי .
נכנסתי למטבח פתחתי את המגירת ממתקים לא אביגאיל! אסור לך ! לקחתי 2 חפיסות שוקולד לקחתי כפית מהמגירה ואז פתחתי את המקפיא הוצאתי את הגלידת וניל ופיצפוצי שוקולד ועליתי בריצה לחדר נעלתי אחריי את הדלת זרקתי את הנעליים בפינה התישבתי על השטיח , פתחתי את קופסת הגלידה והתחלתי לאכול נזכרתי בכל מה שהיא אמרה לי .. הסצכלתי על המפרק יד שלי הוא היה אדום והיה לו סימן כחול קטן את זונה ! פוגעת ומקיאה בשביל יחס מימנו , את שמנה המילים שלה הדהדו לי בראש ..
צלצול הפלאפון שלי הקפיץ אותי הסתכלתי על הצג. 'my val' השתקתי את הצלצול וחזרתי לגלידה פוררתי את החפיסת שוקולד בשנייה לקופסת הגלידהה והמשכתי לאכול , בשלב מסויים כלומר שהקופסת גלידה נגמרה הפסקתי .. הסתכלתי על הסביבה שלי הקופסא הריקה הניירות של החפיסות שוקולד היד שלי קמתי מהר למראה הבטתי בעצמי האיפור המרוח השחור שמתחת לעיניי לדמעות ואז בחנתי את גופי... קצתי מהר לחדר אמבטיה שיש לי בחדר הרמתי את הקרש של האסלה ודחפתי את אצבעותיי
אחרי מספר פעמיים ושהקאתי כמעט הכל ועלה לי אפילו הטעם של הוודקה שוב לפה נפלתי לאכול קירבתי את ברכיי לחזה שלי וחיבקתי אותן קברתי את ראשי בין ברכיי וידיי התביישתי .. שוב חזרתי .. לא! זאת מעידה חד פעמית שלא תחזור שוב ! לא!! קמתי ונכנסצי לדוש שטפתי מעצמי את כל הבושה ואת הריח את האוכל את הטעם (כשצחצחתי שיניים במקלחת) יצאתי עטופה במגבת ונכנסתי לחדר החלפתי לפיגמה הרמתי את הקופסא ואת הנייר לפח הורדתי את הכפית למבטח והנחתי אותה בכיור .. עליתי בדממה בחזרה לחדר סגרתי אחריי את הדלת וכנסתי למיטה פתחתי את הטלפון והיו לי מס' הודעות :
'my vale' :
**איפה את??? מה קורה ?? את לא עונה ליי!!**
**אביגאיללל??????**
**???????**
* את מפחידה איתי!! מה קורה??**

'daniel❤' :
**רק רציתי לומר לך שאני מצטער על היום ... לא יודע מה עבר עליי .. מה חשבתי ... אני אוהב אותך אביגאיל והמחשבה שתיהיה עם מישהו אחר מטריפה אותי .. אני לא אומר שזה מצדיק את מה שאני עושה , או את הדרך שאני פוגע בך , אבל דבר אחד כן אני בטוח זה הרגש שלי כלפייך ! בבקשה תדברי איתי אני לא יכול להרדם כשאני יודע זאת כועסת עליי .. קשה לי בלעעדייך אני צריך אותך! **
הדמעות התחילו לזלוג מעיניי ...

'החמצן שלי'(אבא): ** גולי מתי את מגיעה? **

'lior': אני מקווה שמה שקרה היום יכנס לך טוב טוב לראש ! ותביני שאת שומרת מרחק מימנו! אביגאיל אל תנסי אותי .. אה סליחה שכחתי שאת מקיאה עכשיו בגלל זה את לא עונה . הקאה נעימה תשתדלי לא למות טוב ? כדי לא למשוך עוד תשומת לב .**

סגרתי את הפלאפון החזרתי אותו לטעינה כיסיתי את ראשי עם השמיכה וקברתי את םניי בכרית מקווה שלא ישמעו את הבכי ...

~בוקר~
הרמתי את ראשי מהכרית הרטובה מהדמעות .. לא עצמתי עין לרגע .. הייתי ערה כל הלילה שומעת שוב ושוב את המילים שלה , נזכרת בהודעות " שיט ולנטינה" הרמתי מהר את הטלפון היא בדיוק התקשרה אלי עניתי מהר
~שיחה~
'איפה אתת?? '
'בבית, למה? '
'למה?? אולי כי אני מחפשת אותך מאתמול ?? מה עובר אלייך?'
' כלום הייתי צריכה להיות קצת לבד זה הכל '
'אביגאיל את בוכה ?'
' לא .. פשוט הרגע קמתי' (אם רק הייתי יכולה לספר לך .. מה באמת עבר עליי ולא הייתי צריכה לשקר לך ..)
' טוב אני בדרך אלייך !'
' מה? למה?'
' כי אנחנו צריכות לדבר ... וממתי מפריע לך שאני באה?'
'על מה?'
'אל תשני נושא! למה מפריע לך?'
' אני סתם לא מרגישה טוב .. כניראה שתתי יותר מדי אתמול'
' לא כניראה ... '
' טוב בקיצור על מה אנחנו צריכות לדבר ?'
'עזבי נדבר יותר מאוחר לכי לנוח..'
'רגע אז את באה?'
' לא ..'
'אה .. טוב ..'
' לילה טוב אביגאיל '
'ביי '
~ סוף שיחה~
החזרתי את הטלפון למקום וחזרתי למיטה ... עוטפת את עצמי שוב מתחת לשמיכה מחבקת את הכרית ונותנת לדמעות שוב להרטיב אותה ... ולזלוג מעיני ללא רעש ..