בולימיה היא מחלה סודית...:/

פרק 91

" בוקר טוב אביגאיל , חזרת אלינו?"
" בוקר טוב דויד, וכן" חייכתי חיוך קטן ,איך השומר זוכר אותי ?
נכנסתי לבית הספר הייתה לי הרגשה מוזרה, לא מוכר .
כאילו הכל בבית ספר היה דומה אותם מרחבים תמונות לוחות כיתות הכל אבל עדיין הייתה הרגשה של לא מוכר ,
נכנסתי למרחב ועמדתי בכניסה .
מביטה במרחב הכל כך מוכר והכל כך חדש.
כולם ישבו כמו תמיד החבורות על המדרגות , בפינות ישיבה , ליד הקיר התמונות היו באותו מקום אותם כיתות , ולנטינה ושי עמדו ליד המדרגות שי היה עם הגב אליי והיא עמדה מולו היא הסתכלה עליו ולרגע הזיזה את מבטה וכשהיא הבחינה בי היא דחפה אותו הצידה ורצה אליי היא חיבקה אותי כל כך חזק , הרגשתי שחלק מימני חזר למקום .
" גולייי חזרת!!"
" חזרתי " לחשתי והנחתי את ראשי על כתפייה מחבקת אותה חזק .
שיי התקדם ועטף את שנינו ונישק את ראשי " כמה טוב שחזרת".
נשמע צילצול
" יאללה בנות בואו לשיעור לא כדאי לך לאחר על היום הראשון שלך"
" אתה צודק " התנתקנו מהחיבוק
ואז דניאל וליאור נכנסנו היא הייתה על גבו (שק קמח) הוא נעצר והביט בי ליאור חייכה ונופפה בידה "ברוכה השבה" חייכתי בחזרה "תודה "
ניב נכנסה מאחור " חברים לכיתה"
כולם התקדמו והיא חיבקה אותי "שמחה לראות אותך ! את ניראת מדהים"
" תודה ניב " חייכתי ונכנסנו יחד לכיתה.
" גולייייי" נשמעה צעקה מכולם
וכולם רצו לחבק אותי ורק הוא נשאר לשבת ..
" טוב כולם למקום , כמו שראיתם היא חזרה והיא בסדר להשלים פערים בהפסקה בואו נתחיל בשיעור" הנהתי והתיישבתי במקום שלי אותו מקום שישבתי לפני שעזבתי .. הוצאתי מחברת וספר ערבית בשיעור עבר דיי מהר ויצאנו להפסקה אני וולנטינה ישבנו במרחב על המדרגות "אז מה ? " היא פתאום החלה לדבר
" מה?"
" לאדעת איך זה לחזור לכאן .. איך הייתה הפרידה ? ספרי לי "
" הפרידה הייתה קשה .. אני ופיט דיברנו.. מה שלא עשינו כמעט חודש, אני אומנם חזרתי אבל אני על תנאים .. טיפול פסיכולוגי, כדורים, מעקב .. והסכמתי להכל כי זה היה או זה או להשאר שם .. ומי יודע מתי תיהיה לי הזדמנות שוב לצאת"
"ואוו עד כדי כך ? "
"כניראה "
הסטתי את מבטי מימנה אליו .. מבטינו נפגש לשנייה ואז הוא הסתובב והלך . מה עובר עלייו?
" על מי את מסתכלת?" היא סובבה את ראשה ואז קלטה אותו חוצה את המרחב ויוצא החוצה
" אה דניאל ... "
" זה לא מה שאת חושבת"
" אז ?"
" אני לא רוצה אותו! "
" אל תעבדי עלי ! לא עלי "
" אני לא עובדת עלייך "
" דיי גול גם את וגם הוא חיים בסרט שאם לא תדברו זה עם זו או כל אחד יהיה מישהו אחר זה יעבור לכם אבל אהבה לא עוברת! בטח לא מהסוג שאתם מרגישים זה לזו"
" אני לא יודעת על מה את מדברת"
" אה לא ? אז למה כל כך מפריע לך שלא לא אכפת .. שהוא אדיש , בורח, לא מדבר, לא שואל, לא מתייחס ? אה? "
" כי חשבתי שהכל יהיה בסדר ואנחנו ניהיה ידידים כמו שהיינו לפני שהכל קרה"
" לפני שהכל קרה היית מאוהבת בו גברת!"
" ולנטינה!"
" מה? אני בסהכ אומרת שאת יכולה לעבוד פה על כולם לא עליי וגם הוא, הוא נכנס לזוגיות כי הוא חשב שזה מה שיעביר לו את הרגשות כלפייך אבל הוא סובל כל יום ויום "
" אם את אומרת .."