למה אני עושה לו את זה הוא לא אשם בפחד שלי...
ואז חזרתי אליו..
גול:"דניאל סליחה... אני פשוט באמת לא מרגישה טוב... "
דניאל:"זה בסדר גולה,אולי בכל זאת?" הוא הגיש לי שוב את הפיצה
לא רציתי לגרום לו אי נוחות אז לקחתי מימנו..
גול:"תודה" קרצתי וסוג של אכלתי לאט כל כך...
ואז ברחתי החוצה... והקאתי....
*נקודת המבט של דניאל*
אני תמיד שר בימי הולדת כאילו אני הזמיר מחמד של החברה.. חח למרות שאני אוהב את זה אבל עדיין זה כזה מבאס טיפה...
ואז השער נפתח וראיתי את ולן ואחריה גולה לא יכולתי לתאר את האושר שראיתי אותה! לראות שהיא בסדר... כ"כ יפה ראיתי את סהר מאחוריה.. סהר? מה הוא קשור... אולי הוא רוצה שהיא תתקשר לצליל? (צליל הבת זוג של סהר..)
המשכתי לשיר כאילו כלום לא קרה ואז אלמוג ויקיר באו עם הפיצות וכולם קמו לאכול גולה ישבה בצד ולא קמה אז לקחתי משולש והתקדמתי עליה היא דחתה אותי והלכתי ואז היא חזרה ולקחה מימני את המשולש שלה היא אכלה אותו כ"כ לאט ואז היא נעלמה....
קמתי וחיפשתי אותה מצאתי את ולן...
דניאל:"ולנטינה ראית את גול?"
ולן:"לא... למה? קרה משהו?"
דניאל:"אמ... לא... אני פשוט מחפש אותה כדי לדבר איתה..."
ולן:"דניאל אל תשקר לי קרה משהו לאביגאיל?"
דניאל:"לא...! אם היה קורה משהו היתי אומר לך...!"
ולן:"טוב... אם עדיין לא תמצא אותה תקרא לי! ברור?!"
דניאל:"כן כןן מבטיח" רצתי ופתאום ראיתי אותה רצה... מאחורי המשאית...
רדפתי אחריה והתחבאתי כדי שלא תראה אותי... מה היא עושה לעזעזל???
היא חצתה את הכביש והתקדמתה לאיזור הפארק הנטוש...
מה??? מה קורה לה? הלכתי אחריה בשקט... והתחבאתי מאחורי השיח כשהיא נעצרה...
ואז שמעתי אותה... היא הקיאה... שמעתי את הבכי שלה.. את השיעול שלה.. את המאבק שלה בלהקיא... למה? למה היא ברחה כדי להקיא?
ואז ראיתי שהיא דוחפת את האצבעות לפה שלה... מה לעזעזל היא עושה???
התקדמתי אליה... ואז..
*נקודת מבט של אביגאיל*
הקאתי דחפתי את האצבעות הכי עמוק שאפשר שנאתי את עצמייי שנאתייי פשוט רציתי להרגיש הקלה פחדתי פחדתי מהפיצה הזאת פחדתי כ"F שלא חשבתי מה אני עושה שלא שמעתי אף אחד ..
השתעלתי והקאתי ובכיתי זעקתייי נאבקתי בגרון ובלב שאומרים לי לא! אל תעשי את זה !!!
אבל הראש היה איתי הראש אמר לי: תקיאיי את תרזי כולם יואהבו אותך אני מבטיח! את תיהיה מושלממת.
ואז כשהקאתי את הכל שטפתי ידיים בברזיה שם והוצאתי מסטיק מהכיס הכנסתי לפה..
ופתאום שמעתי צעדים... הסתובבתי והוא עמד מולי!
בעלתי את הרוק.....קפאתי!
דניאל:"מה קורה גולה?מה את עושה פה?"(דניאל בראש משחק את הלא מבין ולא רואה כלום)
גימגמתיי....
גול:"אמ.. סתם יצאתי לשאוף אוויר טיפה מהכל ולחשוב... מה אתהעושה פה?"
דניאל:"תיראי איזה צירוף מקרים... גם אני!"
שתקתי....
דניאל:"על מה את חושבת?שפשוט רצת ולאאמרת לאף אחד לאן את הולכת... חיפשתי אותך.."
גול:"כל מני דברים... ופשוט רציתי להיות לבד.. ואין כמו הגן הנטוש הזה בשיל להיות לבד... לא?"
דניאל:"צודקת "
שתקנו..
ואז התקדמתי לכיוון החזרה והוא תפס לי את היד.. ו...
*נקודת המבט של דניאל*
לא האמנתי... אולי זה סתם.. אולי היא לא באמת בולמית.. אולי היא חולה... לא..! למה היא משקרת לי?היא יכולה לסמוך עלי...
ואז היא התקדמה לחזור ותפסתי לה את היד בחוזקה והרגשתי כאילו במכה אני שובר לה את היד...
משכתי אותה חזרה עלי... דאגתי לה כ"כ...
*נקודת המבט של אביגאיל*
הוא משך אותי אליו... בדחיפה קלה כזאת כאבה לי היד מהחזקה שלו... אבל לא הראתי את זה...
והוא פשוט חיבק אותי חזק... כאילו הוא מפחד לשחרר... כאילו הוא יודע משהו... שאני לא...
ואז הוא לחש לי
דניאל:"את יודעת שאני אוהב אותך כמו שאת...ושאני תמיד כאן כשתרצי!"
בלב אמרתי אם רק יכולתה להבין מה אני עוברת כדי שתסתכל עלי....
התנתקנו מהחיבוק והוא התחיל לדבר..
דניאל:"רוצה עכשיו להסביר לי מה באמת קרה כאן?"
גול:"לא קרה כלום! אין לי מושג לאן אתה רוצה להגיע אבל באתי לפה כדי להיות לבד וכדי לחשוב.. לבד אני לא..!" צעקתי מהפחד ושמעו על הקול שלי שאני פוחדת!
YOU ARE READING
בולימיה היא מחלה סודית...:/
Misterio / Suspensoקוראים לי אביגאיל אבל כולם קוראים לי גול, בת 14 כיתה ט' אני חדשה בישוב(שנה שלישית),הורי גרושים אני מחוברת לאבא מאוד.. לאחרונה התנתקנו אבל... יש לי סוד קטן שאף אחד לא יודע... אני בולמית.... (מי שלא יודע\ת מה זה:בולמיה היא הפרעת אכילה הכי מסובכת.. ה...
