שולש שניות של רעש (החדש)

בית חדש, בית ספר חדש, סבל חדש

נ.מ-אורי
_________________________________________
קמתי ממטתי בעיפות, רצתי להמשיך לשון..
אני כל כך עיף מלקוות שהפעם היה יותר טוב..
באמת שהמשפט המטפש הזה של 'מחר היה יותר טוב' כל כך שוטתי בעני.. כל יום רק מחמיר!
ילד בגיל שלי לא אמור לחשב ככה.. אבל דיכאון מסתבר מבגר אותך נפשית.. כנראה.
נער בן 17 בידכאון.. זה יפה לא?
יצאתי מחדר בעיופות..
עשתי מקלחות קצרה והתישבתי לנשנש משהו לפני שאצא לבית הספר..
אכלתי חביטה בלי מלח כי לא מצאתי אותו.. בית חדש זה בלגן.. ויצאתי מבית הממש לא מוכר שלי..
עברנו לפה לפני יומים וכבר שלחים אותי לבית הספר..
אבל אני מניח שהרים שלי רוצים לשון בשקט אז..😑
נכנסתי לכיתה באחיר של חצי שעה.. זאת לא אשמתי שהמקום הזה הוא מבוך אחד גדול..
"שולם מי אתה?" המורה שאלה אותי.
"אני התלמיד החדש, כאן זה יא'4?" שאלתי והיא הנהנה לי.
"התישבתי בכיסא רק.
המורה המשיכה בשיעור שלה..
שמעתי לחשיות והרגשתי שאלפי ענים מסתכלות עלי..
או שיט!
שהצילצל נשמע המורה יצאה מכיתה ונכנס מורה אחר, ממה שהבנתי הוא המחנך שלנו..
אחריו נכנסו בשקט שלושה ילדים שנראו שהם מנסים שהוא לא ישם לב שהם שם.
מוזרים.
"שולם לנבחרות הכדורגל, ששוב פעם בחרו להביז מהשעה הראשנה" המורה אמר ברצניות.
"סליחה" התנצל אחד מהם.
"יש לכם סיבה טובה לכך?" הוא חקר אותם.
"המעדדות הכלו לנו בהצלחה לקראת המשחק היום" מישהו אחר ענה.
"וזה לא יכל לקרות בהפסקה" המורה שאל בקשיחות.
"רק ענינו לבקשות המעדדות, זה לא אשמתנו שאנחנו כל כך מוקבלים" הילד השלישי ענה.
"שבו כבר! בפעם הבאה שזה קרה אתם תשארו שלוש שעות בריתק!" המורה אים ובא להתחיל בשיער.
ואז הוא קלט אותי.
"היי ג'ינג'י, אתה התלמיד החדש?!" הוא שאל.
התעצבנתי שהוא קרא לי ג'ינג'י כיאלו זה כל מה שאני בחיים אבל הנהנתי לו.
"בואו להציג את עצמך!" הוא צווה.
לא רצתי לעשות את זה אבל קמתי בחוסר רוצן.
כל הכיתה צחקקה.
"היי, אני אורי, נעים להכיור" אמרתי ובאתי לחזר לשבת.
"אולי תספר לנו על התחבבים שלך?" המורה האיץ בי.
"אני ידע לא לשרף את המטבח שאני מכין חביטה" ענתי לו.
"ראה ג'ק, רק אתה יכל לשרף מטבח שאתה לקח כוס מים" אחד מהילדים אמר לנער השני מהקבוצה.
אז קראים לו ג'ק.
"לא שלא תדבר חזק יותר שכולם ישמעו" הילד בשם ג'ק ענה לו באדישות.
"בשמחה! ג'ק שרף אותמל את כל המטבח שלי שהוא ניסה להביא לעצמו כוס מים!" הילד צעק את זה בשמחה וג'ק בעט בו.
הביעטה נראתה לי כאבות.. אוצ'ץ!
"ג'ק ותומר תרגעו מהר!" המורה נזף בהם.
"סליחה, סליחה" תומר התנצל.
ג'ק פשוט גילגל את עניו ושמתי לב לצבען המיחד.. או יותר נכון שני הצבעים.
העין הימנית שלו היתה ירקה והשאמלתי כוחלה. שמעתי שזה ממש נדיר, איזה מגניב!
"אורי, מלבד לא לשרף מטבח בנגיד לג'ק, אתה ידע לעשות משהו נסוף?" המורה שאל אותי.
"אני מכין עוגות מדי פעם ומכור אתן.." ענתי לו.
"היתה צריך להתחיל עם זה!" מישהו מכיתה צעק לי.
"טוב אני יכל לשבת עכשיו?" שאלתי בתקווה.
"בסדר.." המורה נכנע ובאתי לתישב בכיסא הריק.. או הזה שהיה ריק לפני כמה דקות.
ג'ק ישב בו.
לא ראתי עד מקום פני אז לא ידעתי מה לעשות.
"אין לי מוקם" מילמלתי בחוסר רוצן.
"אמ.. אי אפשר להפריע לכיתות אחרות כי יש להם מבחן.. אז תחלק כיסא עם מישהו ונסדר לך מקום אחר כך" המורה ענה.
"מי יכל לחלק איתי כיסא?" שאלתי בתקווה שלא כולם צבעים אבל אף אחד לא ענה..
הם רצנים איתי?!
ג'ק זז קצת ופינה לי מקום.
"אתה מוזמ~" הוא ניסה להגיד משהו אבל תומר דחף אותו בחזרה למקום שלו.
"תנסה מקדימה.. נבחרות הכדרגל ישבת לבד" תומר אמר לי בקירורת.
גלגלתי את עני ובסוף התישבתי על הריצפה.
שמעתי צחקקים בכיתה וזה ממש עצבן אותי.

נ.מ-ג'ק
הטלפון שלי רטט שוב, בפעם המיליון מאז שהילד החדש נכנס לכיתה.. נראלי שהם מדברים עליו.
הכיתה שלנו לרוב לא מגבשות אלא אם יש משהו שכלום נגדו.. אני לא מתסק בענינים האלו.. אבל עדין אם אני צדק הילד הזה הלך להיות מסכן.
פתחתי את הטלפון והנחות שלי היו נכנות.
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
-ג'ינגר: הילד החדש מוזר
-אור: כן, הוא לא מבין כלום, מי ירצה לשבת ליד הג'ינג'י המכער הזה.
-ינהתן: כן, ג'ינג'ים מסרחים בגשם!
-עמור: הוא בטח קשה הבנה שחשב שנתן לו לשבת לידנו.
-ליאור: עמור אתה 100% צודק!
-ליאור: הוא פשוט א.ו.ד.י.ט
-תומר: 100%.
-ג'ינגר: תתברו עליו לאט שיבין
-לילו: חחחח
-לילו: למה לדבר בכלל
-יהנתון: אני מריח פה חרם🤭
-עומר: לי זה נשמע טוב..😂
-ליאור: כן, מגיע לאודיט הזה.
-טום: מי שאודיט צריך לשלם.
-תומר: יאלה.. לא לרחם.. הכי נוראי שאפשר..
-טום: תומר אתה מרשע🤭
-תומר: אני ידע😈
-ג'ינגר: מי שמלשין חותף..
-אור: יאלה התחלנו..
_____________________________________.
לא צפתי ליחס טוב בכיתה שלי.
אבל באמת הם שברו שיא חדש.
אף אחד בעלום הזה לא יכל לעשות חרם כל כך מהר.
מסכן.. אני לא יכל לרחם אלו כי אז הם יעשה אחד כזה גם לי,
ואין לי ממש כוח לחרם שוב פעם!
'אורי בהצלחה' אמרתי לעצמי בלב.
אני רק מתפלל שהוא לא יפנה אלי.
אני לא רוצה להתעלם ממנו, אבל אם אני ידבר איתו אני יחתף.
שמעתי עד רטט בטלפון שלי.. לא רצתי לראות.. אני נגד זה אבל אני לא אמר כלום.
אחרי חמש הדעות החלטטי להביט..
זה היה תומר. 'החבר' הכי טוב שלי.

-תומר: ג'ק אתה תשתוף בחרם?
-ג'ק: לא ידע. אבל אני לא אלשין
-תומר: חבל. תקלל קצת, לא נורא.
-תומר: הוא גם ככה לא ראה
-ג'ק: נראה.. אם יעצבן אז כן.
-תומר: ידעתי שתכנע לכיף.

כיף.. זה לא כיף זה התעללות. אורי יעבר בית ספר בסוף.. אולי הוא עבר בגלל זה? ללכת ממקום רע ולהגיע לאחד כזה זה הדבר הכי נראי שיכל לקרות למשהו.
יכל להיות שהוא ממש חכם, ואולי גם ממש מכושר.. אבל בכלל זאת הם מתחלים חרם..
פעם רצתי לעבור כיתה אבל הבנתי מאחי הגדל שכלום ככה..
כלום צביעים. ושהבן אדם שסבל נשבר כלום כל כך 'משלמים' ונחמדים אליו.
שימתו, כל העלום. וגם אני. מגיע לי.. רק בגלל שאני לא אמר זה לא אמר שאני לא חלק מהם.
מתי יגע האסטריד שיהרג את כלנו..
העלם הזה צריך אחד כזה..
................................._♡_...................................
פרק 1 משכתב!
960 מילם זה מכבד לפרק ראשון..
אשמח שתכתבו לי את דעתכם/ן בתגבות..
וגם הצעות איך להמשיך יתקבלו בשימחה😊

טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡