שולש שניות של רעש (החדש)

חביטה

"ג'ק.." מילמלתי נבוך.
"כן?" הוא שאל.
"אנחנו ממש כמו חברים עכשיו..למה אנחנו לא יכלים להיות?.. נכול להיות חברים בלי שידעו.. כיאלו אתה לא חיוב.. פשוט אני.. אני כל הזמן לבד.. וזה כיף להיות חבר של מישהו.. גם אם זה בסדיות.." מילמלתי נבוך.
"אני.. אני אשמח להית חבר שלך אורי.. אבל.. אם אני חבר שלך... תדע שאני.. אנחנו.. לא נכול להית חברים בבית הספר.. אתה לא תבין אותי.. גם אני לא מבין את עצמי ..אבל אני לא יכל לפגע במעמד שלי.." הוא ענה.
"זה בסדר.. גם אם זה רק שיחות מדי פעם.. זה הדבר הכי טוב שאתה יכל לעשות בשבלי" ענתי לו.
"טוב כדי שאני עלה הביתה" הוא ענה ולחץ על הכפתור של הלמעלה במעלית.
"אבל מה אם הטלפון?" שאלתי אותו.
הוא הציא את הטלפון שלו ונפנף בו.
"ענה לך?" הוא שאל ונכנס למעלתי.
אני מניח שהוא ואני עכשיו חברים.
נכנסתי לבית שלי ונשכבתי על המיטה.
אני גמור מעיפות.
אז.. אני.. יש לי כבר חבר אחד..
אני שמח.. זה טוב..
ג'ק ממש חמוד.. וגם המשפחה שלו כזאתי...
אני שמח שהוא הסכים להיות חבר שלי..
אוםי בעזרתו אני אכיר חברים חדשים..
זה כיף.. חברים זה טוב..
אולי סוף כל סוף היו לי חברים..
וכל הפתנזיות שלי על לשין אצלם וללכת לבלים ביחד סוף סוף יקרו..
דלת חדרי נפתחה ואמי עמדה שמה..
זה הפתיע אותי שהיא נמצאת בבית כל כך מקודם.
הסתכלתי עליה בילבל.
"אני בקשתי שתכין לי ולאבא שלך אכול.. למה אין?" הוא שאלה ברצניות שהיא עסקה במשהו בטלפון שלה.
תמיד שנאתי את זה שהיא חשבות שאני איזה עזרת בית ושאני חיוב לה משהו.. היא זאת שבכלל צריכה לדאוג לי ולהכין לי אוכל, ואני זה שתמיד עבד!
"נו מה הסיבה שלך?" היא שאלה.
"הגעתי הביתה רק לפני חמש דקות" ענתי לה.
"למה? היום שלך אמור להגימר לפני 5" היא אמרה.
"עשתי שערים בבית קפה" ענתי לה
"אז אתה הלך לובלת עם החברים המלכלכים שלך במקום לעשות את הבקשה הפשוטה שבקשתי מימך?!" היא שאלה בעצבים.
'אם איזה חברים יש לי לעשת שערים? עשים עלי חרם!' צעקתי בראשי אך לה לא אמרתי דבר.
"סליחה" החלקתי בשקט ובחוסר רוצן והתחלתי להכין משהו לאכול.
אני מת מעיפות אבל לא נראלי שאכפת לה...
הלוואי שהרים שלי היו כמו של ג'ק, אמא שלו נראת ממש נחמדה..
כתמים שחרים התחילו למלא את עני.
והצלחתי לשמע את אמא שלי אמרת משהו על זה שהיא הלכת או משהו..
והכל נהיה לבן.
...
התעררתי במיטה בחדר לבן..
מה קרה?!
לאט לאט הראיה שלי התבררה וראתי שאני נמצא בחדר שלי.
החזקתי את ראשי בכאב.
על הראש שלי היתה מגבות חצי לחה.
היתי בלי חלוצה ומתתי מחום.
"לא הכנתי חביטה?" מילמלתי לעצמי.
"העיקר אמרת שאתה לא שרף את המטבח שאתה מכין חביטה" ג'ק נכנס לחדר שלי והתישב על המיטה שלי.
"מה השעה?" מילמלתי בילבל.
"שלוש לפנות בוקר" ג'ק אמר אחרי שסבוב את ראשו לשעון.
"אז מה אתה עשה כאן?" שאלתי אותו.
"מצאתי את הטלפון שלך על הריצפה של המעילות אז חזרתי ושהגעתי היה ריח של שריפה בכל הבית.." הוא ענה.
"ממתי אתה פה?" שאלתי חצי ישן.
"מ10 נראלי.. אולי קצת לפני" הוא ענה.
"איפה אמא שלי?" שאלתי אותו.
"אין לי מושג, שהגעתי היא לא היתה" הוא ענה.
"תודה שאתה כאן" מילמלתי עליו וקברתי את ראשי בחזה שלו.
הוא לא הגיב בהתחלה אבל אחרי כמה דקות חביק אותי.
אהבתי את החביק שלו.. הוא גרם לי הרגיש מגון.
הרגשתי שהוא מלטף את שערי.
"אורי ממש הפחדת אותי, אל תעשה את זה שוב" הוא לחש בשקט.
"אתה ידע שאני לא ממש שלט בזה" ענתי לתוך החביק שלו בשקט.
"אני ידע.. אבל עדין הפחדת אותי.. לרגע חשבתי שעשית את זה בחבנה" הוא לחש בשקט וקולו קצת רעד.
"למה שארצה לשרף לעצמי את המטבח?" שאלתי אותו בילבל.
"אין לי מושג, אולי לנסות לאתבד?! או איזה סיבה אחרת?!" הוא ענה לי והתנתק מחיבק.
רצתי עד מחיבק הזה.
"למה שארצה לאתבד?" שאלתי אותו.
"פאק אורי! מאיפה לי?! כל מה שאני ידע זה שמצאתי אתך שכב על הריצפה שכל המטבח שלך בלהבות! הפחדת אותי ממש!" הוא אמר/צעק.
"סליחה.. לא התכבנתי להביל אותך" התנצתלתי
"אל תתנצל, זאת לא אשמתך.. רק.. בבקשה.. אם אתה מרגיש לא טוב.. תתקשר למישהו.. אני לא רוצה לחשב מה היה קרה אם לא היתה בא" הוא לחש לי ודאגה נשמעה בקולו.
הנהנתי לו בשקט נבוך.
"עכשיו בנושא אחר.. אתה מרעיב את עצמך!" הוא אמר ונגע בבטן החשפה שלי.
הסמכתי מהמגע שלי.
"אין.. לי.. ממ..משוג על.. מה ..אתה מדבר.." מילמלתי בלחץ.
מה אתם רוצים, זה קשה לתפקד שנגעים בך ככה.
"אתה ממש רזה.. ראים שהמצב הבראתי שלך לא טוב" הוא ענה.
"אני בסדר!" ענתי לו.
"מדבר הזה שהתעלף" הוא ענה לי.
"בבקשה.. בא תכאל משהו" הוא התחנון.
הנהנתי לו בשקט.
הוא עזר לי לצאת מהמיטה והלכנו למטבח.
באתי להציא את הדברים אבל הוא גרר אותי לכיסא והשיב אותי.
הוא התחיל לחטט במגירות והציא כמה דברים ממקרר.
הוא הכין חביטה וכמה צננים והגיש לי אותם.
הוא הלך למקרר והכין לי גם תה.
"אתה צריך גם קצת סוכר" הוא אמר מאחרי וקפאתי מזה.
הנהנתי נבוך ואכלתי את הכל.
"בתור כזה שאמר שהוא שרף מטבח.. האוכל די טעים" מילמלתי נבוך.
"אני מניח שרעבים אכולים הכל" הוא ענה לי.
"אבל אני לא רעב" ענתי לו.. אני תמיד לא רעב.. אולי זה מסביר למה אני רזה כל כך.
"מה שתגיד אורי" הוא מילמל ובלגין את שערי.
הוא הלך לאנשהו וחזר עם כמה כדרים בידו.
"נראלי שהם עד בתוקף" הוא מילמל וכנראה חיפש את תאריך התפגה שלהם.
"כודרים?" שאלתי בילבל.
"אתה ממש חם, נראלי שיש לך חום" הוא ענה ושם את ידו על המצח שלי.
היד שלו היתה כל כך קרה.
לקחתי את הכדורים.
"גמרת לאכול?" הוא שאל והנהתי לו.
הוא הרים אותי על הכתף שלו והתחיל להסתבב ברחבי הדירה.
"היי תריד אותי!" צעקתי עליו נבוך.
"ששש אורי, שולש לפנות בוקר, אתה תעיר את השכנים" הוא ענה לי והשכיב אותי על המיטה שלו.
הוא נשכב גם הוא על המיטה.
"מממ.. מה אתהההה.. עושההה..?!" שאלתי נובך.
"ישן, אני ער איזה 20 שעות.. תן לישן קצת" הוא מילמל ונראה שהוא נרדם.
'הוא לא רצני איתי נכון?!' צעקתי בראשי.
נסתי ללכת לישון אבל המחשבה שג'ק ישן איתי באותה מיטה שגעה אותי.
בכל זאת.. מה אם אני אגע בו תוך כדי שינה, מה אם הוא יגע בי? מה אם אני נוחר וזה יפריע לו? מה אם אני אגיד משהו מתוך שניה?
הרגשתי שיד תפסת ומשכות אותי להתקרב עליו.
הפנים שלו קצת חיכו מתוך שניה..
טוב.. אם יקרה משהו.. זאת אשמתו שהוא בחר לישון איתי.
קברתי את ראשי בחזה שלו.
................................._♡_...................................
1030 מילים!
פרק 1, יעלה בקורב פרק 2
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡