נ.מ-אורי
_________________________________________
ירדתי במדרגות.. בבית ממש משעמם ואין לי מה לעשת שמה.. וגם אצלי יש גובל לכמה זמן אני יכל לבאת בקיר.. ואני מגיל שנה עשה את זה..
יש לי הורים מאוד.. אמ.. מאוד עסקים בעצמם.. לפעמים שכחים שיש להם ילד או יותר נכון מכשים אותו.
ג'ק הוא החבר הראשון שלי בחיים.. אני שמח..
אני מקווה שהחברות הזאת תחזיק.. בכל זאת.. אין לי אדם אחר להיות איתו מלבד ג'ק..
היתי רוצה עד חברים.. זאת בכלל לא שאלה.. אבל.. אני שמח על מה שאני עכשיו..
אתמול ממש נהנתי איתו.. יש לי הרגשה טובה מחברות הזאת...
כיאלו נעדנו להיות חברים.. אבל אולי אני מגזים מדי.. מה אם הוא בכלל לא ראה אותי כמו שאני ראה אותו? מה אם הוא עשה את זה מתוך רחמים? מה אם הוא רוצה לשבר לי את הלב?!מה אם הוא משתף פעלה עם תומר וצחק עלי בפנים?! מה אם~?!
מישהו התנגש בי מאחרה והדרדרנו במדרגות.
הרגשתי שהוא מחבק אותי בשביל שאני לא אפגע.. כנראה זה היה בטעות.. כיאלו הפגיעה..
למראת זאת מי בכלל ירצה לדאג לי? כולם חראת.
שהגענו למטה והתנגשנו בקיר הרגשתי שאיש קם מימני פתחתי את עני בחשש..
"אורי אתה בסדר?" הוא שאל בדאגה.
וכל מה שעבר לי בראש זה איך הוא מכיר את השם שלי..
אחרי שהראיה שלי הסתדרה הבנתי שזה ג'ק..
והוא היה מעלי.. והוא כל כך חתיך מלמטה.. ואני יכל לראת את הענים היפות שלו מול שלי..
ושיט.. הרגשתי שקבלתי שבץ מחי.
"כן, בסדר גמור" מילמלתי שכולי אדום וזזתי הכי מהר יכלתי.
פעלה זאת היתה טעות בלהתחשב בזה שיד שלי כאבה פצצים מתנעה זאת.
"אתה בסדר?" הוא שאל שוב בחשש.
"כן.. אי, אי.." מילמלתי אבל לא הצלחתי להסתיר את הכאב.
"סליחה.. מהרתי והתנגשתי בכך.. כדי שניקח אתך לבית החולים" הוא אמר ברצניות.
וכל מה שעבר לי בראש זה ללכת עם ג'ק ביחד..
ואיכשהו נעלמה לו החלצה בזמן החלום בהקיץ שלי.
"אתה ממהר, אני בסדר, עד כמה דקות זה יעבר.. שלא תאחר" אמרתי ישר איך שהתפסתי..
מה לא בסדר איתי?!
למה אני מדמין אותו בלי חלצה?!
"זה בסדר.. גם ככה אני ממש מאחר.. אין טעם שארץ.. באו לבית החלים" הוא התעקש והנהנתי נבוך.
לא הבנתי מה לא בסדר איתי.. אבל ידעתי שג'ק הבעיה הגדלה בזה.. ואם לא היתה כאבת לי היד היתי ברח מימנו בהטריף.
שהגענו לבית החלים היה שקט מביך.. מביך שממש לא אהבתי.. בשקט הזה רק נסתי להבין מה קרה לי בקשר לג'ק..
שהגענו תורנו הרפוא אמר שזאת רק מכה יבשה וחבש לי את היד.
הוא אמר שבעד ימים שלוש אורי כבר ישכח מכאב.. ואם לא שנבוא שוב פעם.
הוא כל הזמן התנצל וזה היה כל כך חמוד מימנו..
אף אחד אף פעם לא התנצל בפני לא משנה מה הוא עשה..
ג'ק משנה הרבה דברים לטובה בחיים שלי..
"תגיד אורי.. למה בכלל ירדת למטה?"הוא שאל לפתע שהינו כבר בשליש הדרך הביתה.
"היה לי משעמם בבית.. אין שם דבר לעשות שמה" ענתי נבוך..
פחדתי שהוא יצחק עלי על זה שאין לי חיים.
"רוצה להתכנון למבחן מחר במטמתיקה?" הוא שאל בחממית.
ואני הרגשתי שאסטריד פשוט מתרסק עלי באותו הרגע והפך אותי לפיתה.
"יש מחר מבחן במטימתקיה?!" שאלתי בהלם.
"אה.. כן?" הוא ענה לא בטח
"הלך עלי" הוא מלמל ביאש. מטמיתקה זה המקצע הכי נראי עלי האדמות! אני גרע במטמתיקה מכל בחניה אפשרית..
ילדים בכיתה א' ידעים יותר טוב מימני!
"זה בסדר, אני אעזר לך" הוא אמר בחביבות. והרגשתי שהוא מלאך שבא מגן עדן בשביל לעזר לי.
"תחשיב את זה כסליחה על זה שדחפתי אתך במדרגות" הוא הסיף נבוך.
הוא כל כך חמוד שהוא נבוך!
"בסדר.. אה ו.. סליחה על זה שאני חסור טקאט אבל אתה מסריח ג'ק" אמרתי שהרחתי אותו, לרגע חשבתי שיש פח זבל באזור או ביב פתח.. אבל זה בא מג'ק. הוא לא שמע על המשוג מקלחות?
"אני ידע.. אני באמת חיוב להתקלח כבר.." הוא אמר וצחק, הצחק שלו כל כך יפה!
צחקתי גם אני קצת..
שהגענו לבנין עלנו לדירה שלו והלכנו שמה..
הבית היה די ריק..
מאנשים.. בלגון לא היה חסר שמה.
נכנסנו לחדר שלו.. ובאמת שרצתי לחזר לסלון שנראה כמו מזבלה מרוב הבלגון..
כי שנכסנו לחדרו חשכו עני.
היו בגדים בכל מקום דפים ומחברות בכל מקום מלבד השלחון שבו הם אמרים להיות.. שקיות חטפים כיסו את המיטה ונראו כנסין כשול להפך אותם לשמיכה נספות ופחיות שברובן עד היה המצים שמי ידע כמה זמן הם שמה, היו על הריצפה בהרמות.
אני מתחיל להבין איך הוא מסריח כל כך בלהתחשב באסון שהוא חיי בו.
הוא פשוט התישב על המיטה, תוך כדי מעיף כמה עטיפת של חטפים הצידה..
זה נראה שהזהמה שקרת פה לא ממש מפריעה לו בלשון המעטה.
"ג'ק," התחלתי.
"כן?" הוא שאל מבלי להסתכל עלי.
"זה החדר שלך?" שאלתי בתקווה שזה חדר של מישהו אחר..
"כן?" זה נראה שהוא לא ממש מבין מה הבעיה בו.
"ג'ק.. אתה יכל להביא לי שיקת זבל?" שאלתי ברצניות.
"כן, אבל למה?" הוא שאל וקם לכיוון הדלת.
"בלי לעליב אבל.. אתר זבל הרבה יותר נקי מפה" ענתי בלי טקאט.
הוא נעמד לידי ונראה שהוא מנסה להבין מה הבעיה.
"זה נראה לי די בסדר.. טוב אבל אמא שלי ניקתה לי את החדר לפני שבעים" הוא מילמל ויצא מחדר.
את כל זה הוא עשה בשבעים?!
הוא חזר אחרי כמה דקות עם שיקת זבל ונקתי לו את החדר..
הוא פשוט הסתכל עלי בילבל..
אחרי בערך חצי שעה גמרתי לנקות את כל החדר שלו.. ומולי נשאר רק בעיה אחת.
הסתכלתי על התחתנים שמאוד קוותי שהם חדשים, שהיו על הידית של הארון..
הרגשתי שהתחתנים מסתכלים עלי בחזרה..
זה היה קרב מבטים ביני לבין תחתני הבקסר הזה..
אף אחד מיאתנו לא הסית את מבטו(לא כיאלו שיש לתחתנים ענים בשביל שאוכל לדעות אם הוא הסיט מבט או לא) זה היה ממש כמו בסרטים שבו הגיבור והנבל מתכננים לקרב המרעיב שכולם חיכו לראות.
ביזה שהוא שלב ג'ק שלך יד ולקח את התחתנים..
הוא זרק אתם לכביסה והחשבתי את זה כנצחן שלי על התחתנים שכנראה היו מלכלכים של ג'ק.
"אף פעם החדש שלי לא היה נקי ככה, תודה אורי" ג'ק אמר ושם יד על השכם שלי וכל מה שעבר לי בראש שזאת היד שבה הוא לקח את התחתנים.
"אל תגיד לי תודה, לך להתקלח כבר!" צעקתי עליו והרדתי את הג'קט שלבשתי.
אני כל כך שרף אותו אחר כך.
ג'ק יצא מהמקלחת אחרי כמה דקות שהוא רק במכנסים קצרים.
השיער הרטוב שלו כיסו לו את עין שמואול ואני חיוב להדות שהוא רטוב.. זה הפך אותו למשש סקסי
................................._♡_...................................
עשתי קרב מבטים בין אורי לתחתנים,
אני גאה בעצמי.
1025 מילים
הפרק הבא ההיה התכננות למבחן..
אה וג'ק.. תלמד לסדר את החדר שלך מדי פעם.. אנחנו רוצים שאורי ישאר בחיים ולא יקבל דם לב מזהמה שלה אתה קרוא חדר
תודה.טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡
YOU ARE READING
שולש שניות של רעש (החדש)
Short Storyבקיצור של הקיצור.. כתבתי לפני פחות משנה ספר בשם שלוש שניות של רעש שהסתים ואיפלו היה ניסון להציא לו ספר המשוך.. בקציר הוא היה בכיתבה נראית! אז החלטתי לשכתב אותו.. אם לא קראתם/ן את הספר הקודם אז אל תקראו אותו, זה אותו סיפור רק בוגר יותר. ומי שכן ק...