שולש שניות של רעש (החדש)

יום שישי

"גמרת לאכול?" הוא שאל והנהתי לו.
הוא הרים אותי על הכתף שלו והתחיל להסתבב ברחבי הדירה.
"היי תריד אותי!" צעקתי עליו נבוך.
"ששש אורי, שולש לפנות בוקר, אתה תעיר את השכנים" הוא ענה לי והשכיב אותי על המיטה שלו.
הוא נשכב גם הוא על המיטה.
"מממ.. מה אתהההה.. עושההה..?!" שאלתי נובך.
"ישן, אני ער איזה 20 שעות.. תן לישן קצת" הוא מילמל ונראה שהוא נרדם.
'הוא לא רצני איתי נכון?!' צעקתי בראשי.
נסתי ללכת לישון אבל המחשבה שג'ק ישן איתי באותה מיטה שגעה אותי.
בכל זאת.. מה אם אני אגע בו תוך כדי שינה, מה אם הוא יגע בי? מה אם אני נוחר וזה יפריע לו? מה אם אני אגיד משהו מתוך שניה?
הרגשתי שיד תפסת ומשכות אותי להתקרב עליו.
הפנים שלו קצת חיכו מתוך שניה..
טוב.. אם יקרה משהו.. זאת אשמתו שהוא בחר לישון איתי.
קברתי את ראשי בחזה שלו.
...
התעררתי שאני ישן על החזה החשף שלו ושרוב החלצה שלו למלעה.
המכנסים שלו גם ירדו קצת ויכלתי לראת את התחתנים שלו.
והו שיט, הקביות שלו ואיך שהוא ישן שגעו אותי.
הרגשתי שמילון פרפרים מתעפפים בבטן שלי.
קמתי מימנו מהר לחץ.
ושהבנתי שגם אני בלי חולצה שגיעה אותי.
הולתי מהר למקלחות, שתפתי פנים כי אני ממש לא יכל להתקלח שהוא כאן.
חזרתי אחרי כמה דקות.
השעה היתה 10 בבוקר, או שיט איך לא התעררנו משעון?!
"אנחנו מפספסים למדים, אני הלך להכישל, ואז יזרקו אותי מבית הספר ואז אני הפך להמולס, ואני אמות מהתנאים הנראים של לחיות ברוחב, ונמלים יכאלו את הגופה שלי, ו.." מילמלתח בלחץ.
"ו.. אתה מגיזים" קולו של ג'ק נשמע מהמיטה.
"זה בסדר לא להגיע מדי פעם לבית הספר ו.. גם יום שישי היום" הוא ענה.
"אבל אין למדים היום?" שאלתי בילבל.
"בבית הספר שלנו אין, בגלל זה אנחנו גם למדים עד מאוחר.. בשביל לא ללמד בימי שישי.
"אה.. אוקי" מילמלתי נבוך.
"אתה מריגש יותר טוב?" הוא שאל בחמימות.
"אני ארגיש יותר שתסדר את הבגדים שלך" פלטתי בטעות.
סתמתי את פי שניה אחרי זה.
"אה, אה או! אני עשה לך את זה?" הוא שאל בהתגרות.
"לא!" פלטתי ישר.
"בטח?" הוא שאל והתקרב עלי.
הוא היה בתנחה של על ארבע והפנים שלו היו סנטמטרים ספרים משלי.
כולי הסמכתי מזה.
"פשוט תעוף מפה כבר!" צעקתי עליו נבוך והרבצתי לו עם הכירית.
"תירגע.. אני רק צחק איתך" הוא אמר בצחק.
זה ממש לא מצחיק אותי.
"צא כבר! אני רוצה להחליף בגדים!" צעקתי עליו ודחפתי אותו החוצאה.
תרקעתי לו את הדלת בפנים ונעלתי אותה.
'אני ממש לא גיי, בכלל לא! אני לא גיי! אני לא גיי, אני לא גיי!!!' חזרתי על המשפט הזה שוב ושוב בראשי.
'אני מכיר אותו כולה ארבע ימים! אני לא יכל להמשיך לימשהו שאני בכלל לא מכיר! נופ!' נסתי להרגיע את עצמי.
'הוא פשוט חתיך, אבל אין לי שם רגשות או דברים אחרים עליו' המשכתי לנסות להרגיע את עצמי.
שיט!
החלפתי בגדים מהר ויצאתי עליו.
היה ריח נעים מהמטבח והוא הכין אכול.
הלכתי למחבטות בשביל לראות מה הוא מכין.
הוא הכין חביטת עין וסלט מקפוץ?
"רוצה לטעם?" הוא שאל מאחרי וחזה שלו נגע בראש שלי.
הוא הביא לי לטעם מסלט הירקת והוא היה מדהים!
טרפתי את רוב הסלט ובכלל לא היה אכפת לי שהוא עדין על המחבת.
"טעים!" מילמלתי בין ביס לביס.
"אז תכאל עד" הוא אמר ושם לי את כל תכולת המחבת.
"מה איתך?" שאלתי אותו שהבנתי שהוא לא אכל כולם.
"אני לא רעב, יותר חשב שאתה תכאל, אדון עור ועצמות" הוא ענה.
טרפתי את כל תכולת הצלחות.
"תודה" מילמלתי וחצי נשכבתי על הכיסא.
"אני מפוצץ" הספתי.
"אני שמח" הוא ענה.
"טוב אורי... בגלל שיום שישי היום.. רוצה ללכת לאנישהו?" הוא שאל.
"באמת?!" שאלתי בהלם.
"למה אתה כל כך מפותע, אנחנו חברים" הוא ענה.
הבכתי שהוא אמר את זה.
"אני מניח" מילמלתי בשקט.
"אז.. רוצה ללכת לאנישהו?" הוא שאל.
הנהנתי נבוך.
"לאן?" שאלתי בשקט.
"אמ.. אולי.. אולי נילך לספראי.. או ללונה פראק" הוא מילמל.
עני נפתחו שהוא הזיכר את הלונה פראק.
"לונה פארק!" אמרתי בהלהבות.
אני ידע שאני בן 17 אבל.. אף פעם לא הלכתי ללונה פראק!
"בסדר, בסדר, תירגע את התלהבות שלך.. נעלה לבית שלי ואני אחליף בגדים ואז נילך, בסדר?" הוא שאל אותי והנהנתי לו בהטריף כמו משוגע.
"אתה כל כך חמוד" הוא מילמל ובליגן את שערי
עלינו לדירה שלו.
אמא שלו ישבה שמה ושתתה קפה.
"שלום לאדון שהחליט פשוט לעלם באמצע הלילה" היא אמרה ברצניות לג'ק.
"אמ.. סליחה?" הוא התנצל.
"מה עשיתה כל הלילה?" היא שאלה אותו בחדשנות.
"שמרתי על אורי, הוא איבד הכרה" ג'ק ענה לה.
"רגע מה?" היא שאלה בהלם.
"היי, תרגעי! הוא לא מת אז הוא בסדר" ג'ק ענה לה.
"לא מת זה לא מסיפיק!" אמא שלו אמרה ביאש.
"טוב.. לאן אתם הלכים עכשיו?" היא שאלה ברצניות.
"ללונה פראק" ג'ק ענה.
"אתם רצנים שאתם הלכים ללונה פראק אחרי שאורי התעלף?! אני מקפות במשגעים" הוא אמרה ביאש.
"את זה הבנות רק עכשיו?" ג'ק שאל באדישות.
"אורי, אם עד פעם תרגיש לא טוב, תתקשר לבית החולים שיקחו אתך..  זה יכל להיות מסכן!" היא אמרה והנהנתי נבוך.
ג'ק נעלם משדה הראיה שלי.
אחרי כמה דקות הוא חזר שהוא לבש רק חצי חולצה שמברשות השנים בפיו ושכל השיער שלו נראה שעבר בו מלחמה.
אמא שלו תלשה לו את המברשת מפה וסידרה לו את השיער בזמן שהוא העיל בטבו לסדר את החלוצה שלו כמו שצריך.
"אמרתי לך להשתמש במרכך מדי פעם" היא אמרה לו.
"מחר..." הוא מילמל בזמן שהוא ממשיך לשחשח שנים.
הוא כל כך חמוד ככה!
הוא גמר להתאגרן ויצאנו ללונה פראק.
זה היה כל כך כיף!
עילנו על כל המתקנים שמה.
מגלגל הענק ועד הרכבות ההרים המפחידות ביותר.
ג'ק נראה כיאלו הוא ראה רוח אחרי כל הרכבות אבל אני ממש נהנתי.
"אורי, נהנת?" הוא שאל בחמימות שהינו באוטבס בחזרה לבתים.
"מואד!" ענתי שאני דחף עד ועד פפקרון לתוך הפה, מזל שהנהג אישר לנו לאכול כאן.
"אני שמח" הוא ענה והשען על הראש על הכתף שלי.
הסמכתי מכיך.
"ג'ק?" שאלתי בחשש.
הוא לא ענה
"אתה ישן?" שאלתי אותו
"כן" הוא ענה.
"אז איך אתה מדבר?" שאלתי אותו.
"אתה מדמין" הוא ענה.
"אוקי.. אתה אהב לישן עלי?" שאלתי נבוך.
"כן" הוא ענה קצרות.
"תגיד.. גם אתה נהנת היום?" שאלתי נבוך
"כן" הוא ענה בשקט ופיהק.
"אז אני שמח" ענתי בשקט.
"תיער אותי שנגיע" הוא ענה.
"אוקי" ענתי בשקט.
"או! תגיד רגע ג'ק, נשאר לך כסף?" שאלתי אותו אבל לא היתה תושבה.
הוא כנראה נרדם.
חיכתי עליו חייך שקט והשענתי את ראשי עליו.
..
הלו ילדים, זאת התחנה האחרנה" הנהג העיר אותו.
או שיט נרדמתי!
"ג'ק" אמרתי ונהרתי אותו.
הוא הסתכל עלי חצי ישן.
"הגענו" ענתי לו.
"אוקי" הוא מילמל וקם מכיסא.
"ביי ביי" הוא אמר לנהג וירדנו מאטבס.
הוא השעין את ראשו על הכתף שלי והלכנו שהוא נשען עלי..
זה היה כיף..
אולי.. אולי יש באמת סיכוי קטן שיש לי קראש קטן עליו..
נה, אין סיכוי.. בכל זאת הוא בן.
................................._♡_...................................
1080 מילים!

אורי איך אתה לא מבין שיש לך קראש עליו?!
כל הקטע של נספר שאתם ביחד! אז תהיו כבר!
אה רגע אני הכותבת.. אופס..
אז הם היו ביחד.. מתישהו..
אני מקווה
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡