שולש שניות של רעש (החדש)

אורי

נ.מ- ג'ק
_________________________________________
אספתי את השיער לקוקו..
זה כיף.
הרגשתי חשק קל להסתכל לעניו של אורי
אז קמותי מכיסא ועמדתי מולו.
הוא התחיל לחקר אותי וחקרתי גם אותו.
אבל בעקיר עקבתי אחרי עניו היפות.
על איך הוא עצר על השפתים שלי ואז עבר לאפי ולבסוף נתפס במלקדות שלי.
עד כמה שאני לא אהב את השני שלי מאחרים בגלל עני.. הן פיצו על זה שקשר עין נתן לי שליטה על זה שמסתכל עלהן.
רוני תמיד אמר שיש שם עולם שלום שמסתתר בתוך עני.
ושהוא רוצה לדעות על מה אני חשב הוא מסתכל לעני בטענה שאפשר לראות שמה..
וזה כנראה נכון אם הוא ידע תמיד במדיק על מה אני חשב.
עניו חקרו כל מילמטר בעני שם דבר לא הצליח לברח מעניו החדרנית.
התחלתי להרגיש כל כך חשוף כמו שתמיד היתי עם רוני.
וזה כבר מתחיל להדאיג אותי.
המבט שלו התמלא ברעב ופחדתי לגלות על מה הרעב הזה.
על מה הוא חשב?
אולי.. אני נלקדתי במקלדות שלו?
בכל זאת.. אני לא מצליח להזיז שירר..
אורי התקרב עלי יותר ויותר והסטמטרים הספרים שהיו בנו כבר נעלמו מזמן.
האף הקטן שלו מחץ את שלי..
ואני חיוב להדעת שאהבתי את זה.
רצתי לתת לו שליטה אבל פחדתי מה יקרה אם אעשה זאת..
זאת פעם ראשנה שאני מריגש כל כך חסר אנים ומשבד לרצוו לגלות מה פעלתו הבאה של האדם שמולי מאז רוני.
אולי גם לפני רוני.
רצתי להזיז את ראשי בשביל להתנתק מהמלקדות שתפסה אותי לא מכון.. אבל המבט שלו היה חזק מדי ואני טבעתי בתוך עניו.
רק מנסה להבין מה הוא מצא בעני.
הרגשתי שאני מתחיל להשתגע מקשר העין התמים לכראה שיש ביננו, בכמה מבנים.
ואני מתכבן שגם הלמטה שלי התחיל להתנהג מוזר, מוזר מאוד.
אפילו עם רוני לא הגעתי למצב הזה.
רצתי כל כך לברח מימבטו, אבל לא יכלתי, לא יכלתי להתנתק מתחשה שהפשיטה אותי. אבל כל כך אהבתי להיות כל עך חשף, כל הכאב שלי התחיל להתפגג כיאלו שהוא שאב במבטו את כל מה שרע לי בחיים.
הרגלים שלי התחילו לאבד תחשה וידעתי שמשהו רע הלך לקראת אם לא אסיט כבר את מבטי, אבל כל כך רצתי להיות חשף לעניו של חצי זר.
צלצל מטלפון שלי שיחרר אותי מכישף המפלא שאורי עשה לי והסטתי את מבטי מהר.
ג'ף היה בטלפון והוא אמר שהוא חזר הבית אז נצלתי את הזמן לברח מכאן.
"אני חיוב ללכת" אמרתי לאורי שכנראה היתי אדום באיזה חמשים גבנים.
הוא הסתכל עלי בחצי מבט רעב חצי מבלבל..
ואולי עד משהו.. משהו שלא הצלחתי לפרש.
הוא הנהן ולוויבא אותי למעלית נפפתי לו והמעלית נסגרה.
סוף סוף הסכמתי לעצמי לנשם.
הרגשתי כל כך מוזר.. ואני כבר לא ידע אם אהבתי את זה או שפחדתי מיזה.. או שבכלל שנהם.
אחרי שהגעתי לידה שלי ג'ף פתח לי את בדלת והלכתי ישר לחדר שלי, איפלו לא מסתכל עליו או אחי הקטנים.
כנראה הוא שם לב שמשהו מוזר קרה לי בלהתחשב שהוא נכנס לחדר שלי.
"הכל בסדר ג'קי?" הוא שאל וקצת דאגה היתה בקולו.
למראת היחסים הדי גרעים שלי מאז שהוא התברר כקצת הומופוב ושהוא הזכיר את רוני..
הנהנתי לו.
"אני ידע שאתה שנוא אותי, אבל.. אך, אני לא אמא, אני לא טוב בזה! שתרצה לאכול תבוא למטבח אני מכין משהו לאכול" הוא אמר וסגר את בדלת
אני כבר לא ידע אם אני רוצה שאמא שלי תהיה כאן.
היא מבניה אותי תמיד וגרמת לי להרגיש יותר טוב..
אבל הפעם אני באמת לא ידע מה לעזזאל קרה ביני לבין אורי לא מזמן.
ואני משתגע מרצן לדעות!
...
עבר כבר שובע מאז המיקרה הזה..
הוא עדין עבר לי בראש.
פאק!
עכשיו אני בכיתה.. יש לנו עכשיו שיער חופשי ורק אני ואורי נשארנו בכיתה.
פאק! אני לא ידע איך להתנהג לידו.
מעניון אם הוא גם חשב על מה שקרה לפני שובע?
הפנים שלו כל כך יפות.. והשפתים שלו..
'לא תפסיק עם זה! הוא בן אתה בן! יש לך חברה! תםסיק לחשב עליו! הבטחת לרוני שתפסיק להיות גיי! הבטחת לו שלא תיתן להם עד סיבות לפגע בי! די! אורי הוא רק חבר! לא יותר מזה!' אמרתי לעצמי בראש ונהרתי את ראשי.
אוסר לי, זה אוסר!
"ג'ק הכל בסדר?" הוא שאל בקצת דאגה.
'הוא כל כך מתחשב' די כבר!
"כן" מילמלתי בקול שבר.
"בטח?" הוא וידה.
הנהנתי בהטריף. אני אידוט
הוא קם ושם את ידעו על המצח שלי.
הוא שם גם על עצמו.
כנראה הוא מנסה למדד לי חום.
"אין לך חום.." הוא מילמל.
"אני רק קצת עיף" נסתי לתרץ.
"זה יותר נראה שאתה מפצץ באנרגיה מאשר עיף" הוא אמר באדישות.
"אתה בטח שהכל בסדר? אתה יכל לספר לי אם משהו מציק לך" הוא אמר.
אין לי מושג למה, אבל הרמתי את ראשי מהר לשלו והצמדתי את שפתי לשלו.
וכל כך אהבתי את זה.
השפתים שלו היו כל כך מתקות וטעימות שחשבתי שאני משתגע.
אין לי מושג גם למה זה אבל התחלתי להזיז את שפתי.
ויותר הפתיע אותי שהוא זרם איתי והזיז את שלו.
קמתי מכיסא ונצלתי את זה שאני גובה יותר בשביל לקחות שליטה.
זה היה כל כך טוב, הרגשתי בעננים.
הוא היה קצת חשש מתחתי אבל אהבתי את זה.
אהבתי להיות זה ששלוט בכל זה.
לקקתי את שפתיו בשביל שיתן לי להכניס את לישני לפיו והוא זרם איתי.
זה היה תענוג מדהים שלשנו נגעה בשלי.
יכלתי להמשיך עם זה לנצח.
זה היה מדהים כל כך.
הוא גנח גניחה קטנה לתוך הנשיקה שעירה אותי מעולם הבדיני שנכנסתי עליו.
דחפתי אותו מימני בהלם שהבנתי מה עשתי.
הוא הסתכל עלי בהלם.
אספתי את כל הציד שלתי לתוך התיק ורצתי משם הכי מהר שיכלתי.
באותו רגע ממש לא היה אכפת לי שהוא ישב על הריצפה עקב הדחיפה שלי.
לא היה לי אכפת שהיו אמרת להיות לי עד 3 שעות היום.
ומשש לא היה חשב לי לדעות מה הוא חשב על זה.
היתי מזעזע מעצמי.
מה לעזזאל עשתי?!
שהגעתי הביתה נכנסתי בסערה הביתה בתקווה שאין בו אף אחד ושאכול לנעל את עצמי בחדר לעד.
אבל לרע מזלי אמי היתי בטבח.
היא באה לשאל אותי משהו, כנראה מה קרה אבל אני פשוט רצתי לחדר שלי ובאתי לנעל את עצמי.
אבל היא פתחה את הדלת לפני שהספקתי.
"עופי מפה!" צעקתי בקול שובר והדעמות אמיו לפרץ מענים שלי.
"איי ג'קי" היא אמרה בחממות האמית הרגילה שלה ותפסה אותי לחיבק.
"אני עשתי את זה.." בכתי לחביק שלה.
היא שכבר מכירה אותי כל כך טוב כבר הבינה על מה אני מדבר.
"והוא דחה אתך?" היא שאלה בלחישה.
"אין לי מושג, ברחתי משמה" ענתי בין יבבות בכי אחת לאחרת.
"איי ג'קי.. לפחת זה היה טעים?" היא שאלה בצחק עצב.
הנהנתי לתוך החיבק שלה..
"יותר משל רוני?" היא שאלה כמעט בלי קול.
"כן, זה היה מדהים" ענתי והמשכתי לבכות.
"למה אני עשה את זה שוב ושוב?! למה אני עשה את הטעות הזאת כל פעם מחדש?!" שאלתי בכאב.
"אהבה זה משהו שאנחנו תמיד מחפשים.. זה מה שמשלים אותנו בסוף היום" היא ענתה ולטיפה את ראשי שאני עד רעד לתוך החיבק שלה.
עני כבר התחילו לכאב מדמעות הרבות שיצאו מהן ואף שלי כבר כאב מכל המשכות שעשתי.
"אני לא רוצה אהבה!" אמרתי בכאב.
"זה לא מה שאתה רוצה, אתה לא יכל לשלט בזה.. זה קרה לבד" אמי לחשה לי.
"אבל למה זה כל כך כאב?! למה?" דרשתי תושבה.
"כי חלק מימך נפרד מימך.. ו.. זה כאב כי זה כמו חלק מגוף שלנו שנטלש.." אמי ענתה.
היא ידעת על מה היא מדברת.. בכל זאת היא אבדה את אבי.. ועד כמה שהיתי מחבר עליו היא והוא היו נשמת תאמות. האהבה שלהם זה כל מה שאכלתי לעצמי.
"זה יפסיק לכאב מתישהו?" שאלתי בכאב.
"לא, זה יתבגר ויתבגר עם הזמן.. לפחות בהתחלה.. אבל עם הכאב וגעגע מגיע גם הסגרית המגעל.. וזה שמאחד את הפצע הפתח שלנו.. ונתן לנו לעשות את אותה טעות שוב" אמי ענתה.
"ושוב, ושוב" היא הסיפה בצחק.
"את נשמעת מבנת ענין" אמרתי בצחק.
"מה אתה חשב, שלא היה לי קרשים לפני אבא שלך?" היא שאלה ונתנה לי אגרף לכתף בצחק.
צחקתי קצת.
אני כל כך אהב את אמא שלי, מאז שאבא שלי מת היא רק ניתה אהבת יותר ומשלמות יותר, כיאלו מנסה למלא את מכמו של אבי..
אני ידע שזה קשה לה ובגלל זה אני מעריך את זה כל כך.
הדמעות המשכו לזולג מעני..
"זה עדין כאב" לחשתי לחיבק שלה.
"כן, זה תמיד כאב" הוא ענתה והמשיכה ללטף את ראשי.
"רק שהיה ברור..אם הוא לא זרם איתך.. ושבר לך את הלב.. תזכר שאני ידעת איפה הוא גר ואני אגרם לו לשלם על זה" היא לחשב לי.
והפעם לא ידעתי אם היא צחקת או רצניות.
"את לא תעזי" ענתי לה.
"נכון, אני צריכה קדום תושבה אחר כך מכות" היא ענתה.
"אני אהב אתך" מילמלתי בשקט והמשכתי לבכות.
"גם אני אהבת את ג'קי, כל כך אהבת אתך" היא ענתה.
מתישהו ג'ף חזר הביתה עם אחי ושהם הבינו שאני בכה הם ישר רצו לחבק אותי ואמרו לי לא לבכות וניסו להצחיק אותי.
עד כמה שהם מעצבנים הם כל כך חמדים ומתחשבים שאני צריך אתם.
ג'ף נתן לי מים והדהתי לו בשקט.
באיזה שלב נרדמתי שאחי הקטנים ישנים איתי..
וזאת היה הפעם אחת מבין פעמים נדירת נספות שפחדתי מכך שאצתרך לקם מחר
................................._♡_...................................
ג'קי מתוק שלי אל תבכה😭😭😰😨😢😪
אורי אהב באתה מידה שאתה אהב אותו.
אל תבכה😥😫😫😫😓😔😕😪😢😭😭😭☹😖😞😟
1435 מילים דרך אגב זה הרבה
טוב, ניתראה בפרק הבא!
אהבות לי♡