פרק 51- אחרית דבר

559 20 15
                                    

אפריל

סתיו מתיישבת לצידי על הדשא באנחת ייאוש ונשכבת לאחור, "מתיש לרדוף אחריו אלוהים!"

"תתמודדי. הוא איתך לכל החיים" צחקתי והגשתי לה את בקבוק החלב אם שבידי "לפחות הוא מתוק. תודה ששיחקת איתו במקומי" צחקתי.

היא מהנהנת ומביטה הרחק אל הגן בעיניים מאוהבות, "כן. אני שרופה עליו, נכון שהוא דומה לי?"

צחקתי ונשכבתי לאחור כמוה, סומכת על הגברים שישמרו עליו.

"איפה שיראל בימים אלה?" מתעניינת.

עברו שנתיים שלמות מאז החתונה שלי, היא רצתה להתחיל להתמודד עם החיים בכוחות עצמה ושכנעתי אותה לפחות שתישאר בדירה השכורה שלי שלאט הפכה ללא שימושית עבורי במיוחד כשאוצר הסכים לבסוף לעבור לגור איתי.
היא התחילה ללמוד הוראה וחינוך מיוחד, בר הגבר המסתורי תמך מאוד בתור חבר עדיין.
לעזאזל איתו.

"היא בחופש היום, אולי מסתובבת היכנשהו עם בר"

"רומנטיקה אבודה" מצקצקת בלשונה בצער.

הנהנת וכיסיתי את בטני שנחשפה, "כן"

"בייב" אוצר נוחת לצידי וגוהר מעליי "האחיין שלך מתיש" נושק לשפתיי וממזמז את צווארי.

אחותי מתחלחלת בקולי קולות "בבקשה בלי למזמז את אחותי מולי!"

"היי, גבר. אביב ממש פה!" גוער בו יגאל שמצטרף גם הוא מתחת לעץ בפינה המוצלת.

צחקתי והרחקתי את שפתיו של בעלי מעליי "ועוד אתה אומר שאני מלאת ההורמונים"

גבתו מתרוממת והוא מציץ למטה בין גופינו "בייב, להזכיר לך למה איחרנו לפיקניק?"

"כי שכחת את הבייגלים" השבתי.

"לא, כי מסתבר שלהיות בהיריון ממש מחרמן אותך טילים" צוחק בתוך אוזני ומושיב אותי יחד איתו "איך הילדה שלנו?" ממשש את בטני העגולה.

קיבלתי מיגאל בקבוק מים קריר הישר מהצידנית, "תודה" לגמתי בצמאה והשבתי לאוצר "מציקה לי, שתצא כבר"

"אתמול לא רצית שתצא" מזכיר לי.

משכתי כתף וקיפלתי ברך אחת כדי לגרד בכף רגלי. אוצר מבחין ברצון שלי ולוקח אליו את הרגל לעסות אותה, מגרד לסירוגין. "טוב, כי אני פוחדת מהלידה" הסברתי.

"אחותך מרטה לי שערות" יגאל משתף בפעם המיליון "אני נשבע שיכלתי לתרום את כל מה שהיה לה בין האצבעות לפאה אחת שלמה"

"אפילו לא לפוני מסכן" בועטת בו ברוגז ולוקחת אליה את אביב המותש שנוגס לו בנחת פיסת תפוח שקיבל.

יגאל מגלגל את עיניו וקורץ לי "אני רציני".

אוצר משפשף את עורפו, "אפריל לא כזאת מופרעת"

זמן לדייטWhere stories live. Discover now