זמן לדייט

פרק 19

טפחתי קלות על שפתי בכרית האצבע שלי וחייכתי אל המראה. אני נראית מהמם עם האיפור העדין והטיפה מעושן.
השמלה שלי מרהיבה, באורך מידי צמוד ומלאה בפנינים, הכתפיים חשופות והמחשוף שלי עמוק ומפתה עם השרשרת הארוכה שנופלת עד בין העומק שלהם.

לקחתי את תיק הערב שלי ויצאתי, אני נועלת ומרגישה תנועה מאחוריי. נדרכת אך מקפידה לא להיבהל.

״ערב טוב״

הלב שלי הולם ואני עוצמת את עיניי במבוכה. פאק. הסתובבתי אליו והוא מביט בי בידיים שלובות על חזהו ״היי״ חייכתי בזיוף מוחלט.

״את נראית מהמם״ סורק את גופי וחוזר לעיניי.

כיסיתי את המחשוף שלי מפניו, מכבוד כמובן ולא משום סיבה אחרת. החיוך שלי מקבל צורה יותר אמתית ואני מעפעפת מריסיי ״אממ... תודה״ הודיתי והתחלתי להתרחק.

״תחזרי מאוחר?״

״אני לא יודעת״

״תעברי אצלי״ מבקש ופותח את דלתו.

נעצרתי וחגתי על מקומי ״מדוע?״

אוצר מחייך ״תפסיקי לחשוש, ליאל לא תתפוס אותנו״

״אין לי שום כוונה לעשות מעשה דומה למה שקרה אתמול. אין לי מה להסתיר ממנה גם אם תתפוס אותנו יחד״ התגוננתי.
אני לא מסתתרת. לא כזו.

״יופי״ מאשר ״תעברי אצלי״

״אולי אחזור מאוחר מדי״ שיקרתי.

הוא נאנח ונשען על המשקוף שלו לאחור ״אם זיכרוני אינו מטעני אמרת שלא תושפעי למחרת ממה שהלך כאן... למה יש לי הרגשה שאת מתחמקת?״

״אני לא!״

גבותיו מתרוממות בשאלה, כאילו אינו מאמין לי.

״נראה״ מלמלתי לבסוף והלכתי.

אני פוגשת את טינה ובר בפנים, עוברת לבד את עינוי התמונות והתשאול של הצלמים.
טינה עטופה בשמלה קצרה וחסר כתפיים, ובר עטוי בחליפה ורודה וחולצה לבנה שתואמות לנעלי הערב שלו.
הוא נראה טעים ומהפנט יחד.

״בייבי" פורש ידיים ומחבק אותי, נושק קלות ללחי "וואוו, יש לך מזל שאני גיי"

"אחרת?" מבקשת טינה לדעת.

הפרצוף שלו מדושן "לא היית מצליחה ללכת" ממלמל רק לאוזנינו.

פערתי פה בהלם והיכתי בכתפו "שובב אחד"

טינה לעומתי מחייכת ומשלבת ידיים "לדעתי אתה סתם עובד על כולנו לגבי הנטיות המיניות שלך, אתה מאוהב באפריל, נכון?" מתקילה אותו.

"כמו שאני אוהב לשחק עם ציצים" נושף.

חברתי מתעצבנת והולכת בטענה שעלייה להכין לה משקה חזק ולא קוקטייל מהמלצרים שמציפים את המקום.