זמן לדייט

פרק 17

עד יום חמישי אני מצליחה להתחמק מאוצר. שלושה ימים.
אני בדיוק לבושה בכוונתי להיצטרף ליציאה עם הבנות כשאני נתקלת בו בדרכו חזרה לדירה עם שקיות בידיו.

״היי לך״ מקדים ומברך אותי.

נשאתי את עיניי אליו ואילצתי עצמי לחייך באופן שלא יראה חשוד ״היי. מה שלומך?״

״ברוך השם... הכל טוב?״

הנהנתי, אולי קצת יותר מדי מהר אך.. אין להשיב את הנעשה. ״כן. לילה טוב״ איחלתי והזדרזתי להיעלם.

״אפריל״

נשכתי את שפתי ונעמדתי , הסתובבתי אליו ״כן?״

״לא התכוונתי לנשק אותך... אל תתני לזה להרוס את יחסי השכנות שלנו״ מתקדם לעבר.

״בטח״ חייכתי ״הכל טוב״

עיניו מתגלגלות ״על מי את עובדת?״ צוחק ״השלמנו מאז, היא אמורה לבוא אליי היום.. אהיה איתה עדין״ מעדכן אותי בכל זאת.

שיחקתי ברצועת תיקי בחוסר מעש. ״יופי.. אני שמחה לשמוע״.

״אנחנו בסדר?״

הנהנתי ומשכתי בכתפיי ״כן. כולה נשיקה. אתה רוצה עכשיו?״

״לא״ צוחק ״לא צריך להגזים״

צחקקתי ולקחתי צעד אחורה ״יאללה, תהנו הערב״ אמרתי כאות פרידה והסתלקתי כל עוד נפשי בי.

את הלילה אנחנו מעבירות בוילה מדהימה וגדולה, עם בריכה ענקית בחוץ שטינה משדלת אותנו להיכנס אליה.
אין לי לבוש מתאים כך שאני מסרבת וגם ליאור ובשביל שתתרצה אנחנו מתיישבות על שפת הבריכה עם הרגליים במים ומפטפטות וזזות לפי קצב המוסיקה המשתנה.

יותר מאוחר אני קולטת דמות מוכרת יוצאת אל החצר ועוקבת אחריה בעיניי, היא ניגשת לבחור גבוה ושרירי שמציג את גופו לראווה ונתלית על צווארו ואין לי איך להגיב כשהחוצפנית ממש אוכלת לו את הפה.

אני נרעדת מרוב עצבים ומטיחה את הכוס שלי ברצפת העץ.

״מה יש לך? להביא לך עוד?״ טינה שמבחינה בתגובתי מצביע אל הכוס הריקה שלי.

״לא״ סיננתי. עיניי עדיין נתונות לבלונדינית קצרת הרגליים שמתמזמזת ללא בושה עם הגבר שלא השכן שלי.
פאק, אלוהים!

״מי זאת?״ ליאור שואלת לכיוון שאני מביטה בו ״את מכירה אותו או את הבחורה?״

מעכתי את הכוס וקמתי. כדאי שאצא קצת לזנות. לעזאזל עם כל הנשים הבוגדניות!! פקינג היא מצאה לה בן אדם מדהים כמו אוצר ומעזה לבגוד בו?!
אני מקיפה את הבריכה וניגשת אליהם, הבחור מבחין בי ומחייך כשאני קורצת אליו. ״היי, אתם יודעים אם יש פה מלצרים אולי?״ שאלתי, זה השלוף הכי מחורבן שיצא לי אי פעם.